עם הרב אלתר-אליהו הכוהן פרידמן
שליח הרבי לצפת, סופר, מרצה בכיר בסמינר 'בית חנה'
לצורך הכרת היהדות, האם אפשר להסתפק בקריאה בספרים או שיש צורך בלימוד מפי רב?
במילה 'תורה' עצמה יש רמז לשני המרכיבים, כי 'תורה' בגימטרייה 'בכתב בעל-פה' (611). כך התורה ניתנה – תורה שבכתב ותורה שבעל-פה.
בהקדמה לספר התניא המחבר מקדים ש"אינה דומה שמיעת דברי מוסר לראייה וקריאה בספרים". הוא מציין חסרונות שיכולים להיות בלימוד מתוך ספרים לעומת קשר ישיר בין תלמיד לרב.
למשל, בקריאה אין ערובה שהקורא יבין נכון את הדברים, ואין מי שיוכל להעמידו על האמת. כמו-כן, ייתכן שדברים שמעוררים את ליבו של אדם אחד, לא ייגעו בנפשו של מישהו אחר. זה היתרון בלימוד עם רב, שהתלמיד יכול לשאול ולברר אם הבין נכון, וגם הרב יכול לכוון את דבריו לאופיו ולתכונת נפשו של התלמיד.
אך רבנו הזקן מחליט בכל-זאת לכתוב ספר, והוא רומז ליכולתו של ספר להגיע להמונים, דבר שאינו מתאפשר כל-כך כשהלימוד מותנה בקשר אישי. המחבר ממליץ לקורא למצוא בספר את התשובות לשאלותיו, "ולא ידחוק עוד ליכנס לדבר עימי ביחידות".
זה היתרון של ספר, ועוד יותר של דברי דפוס המופצים להמונים, שבאמצעותם מגיעים דברי התורה והחסידות לציבור עצום, מזכים את הרבים ומציתים אור בנשמותיהם. יש גם מעלה במילה הכתובה, המוגדרת, שאפשר לעכל אותה ולחזור עליה שוב ושוב.
עם זה, אין להסתפק בקריאה בספרים ובפרסומים אחרים, אלא כדאי שכל אחד ואחת ימצאו להם גם מסגרת מתאימה של שיעורי תורה הנמסרים מפי רב. כי עם כל המעלות של המילה הכתובה יש גם מעלות מיוחדות בתורה שבעל-פה, ביכולת לשאול, באפשרויות ההרחבה, בניואנסים בטון ובשתיקה שבין הדיבורים ועוד. | 
זמנים נוספים
שקיעה: 19:48
זריחה: 5:45
