כחלק מטהרת המצורע, התורה מצווה: "וְלָקַח לַמִּטַּהֵר שְׁתֵּי צִפֳּרִים חַיּוֹת טְהֹרוֹת, וְעֵץ אֶרֶז, וּשְׁנִי תוֹלַעַת וְאֵזֹב". רש"י מבאר: "חיות – פרט לטריפות; טהורות – פרט לעוף טמא".
דברי רש"י מעוררים כמה תמיהות: כשהתורה אומרת שיש להביא 'ציפורים חיות', ברור שאין הן טריפות. רק לאחר שחיטתו יכולים לבדוק את איבריו הפנימיים של בעל-החיים ולוודא שאינו טריפה. איך אפשר לדעת שהציפורים אינן טריפה, בשעה שאת הציפור החיה יש לשלח "על פני השדה"?
הדגשה תמוהה
גם ההסבר ש'טהורות' בא לשלול "עוף טמא" לכאורה מיותר. ברור לגמרי ש'טהורות' הן בעלי-חיים טהורים. ובכלל, האם הייתה חסרה הבנה בפשוטו של מקרא אילולא כל פירושו של רש"י?
אלא שאכן, למקרא הפסוק מתעוררת תמיהה גדולה – מדוע התורה מדגישה בקרבנו של מצורע דווקא שהציפורים צריכות להיות חיות טהורות, והלוא כל הקרבנות באים מבעלי-חיים שאינם טריפה וכמובן טהורים, וה'בן חמש למקרא' כבר למד זאת בפרשיות הקודמות?
התלהבות שלילית
תמיהה זו מיישב רש"י בהסבר שהוא מביא בהמשך שהצורך ב"חיות טהורות" הוא "לפי שהנגעים באים על לשון הרע, שהוא פטפוטי דברים". בלשון הרע יש שני מרכיבים בעייתיים: ראשית, הדיבור הבלתי-רצוי, דיבור טמא; ושנית, היותו 'פטפוטי דברים' – דברים שנאמרים מתוך להט והתלהבות, ועד שהוא גורם "להבדיל בין איש לאשתו ובין איש לרעהו". אין זה דיבור חד-פעמי אלא דיבור שחוזר ונשנֶה וגורם פירוד לבבות.
כדי לתקן זאת "הוזקקו לטהרתו ציפורים שמפטפטים תמיד בצפצוף קול". בזה יש שני הפרטים הנזכרים לעיל: כנגד הדיבור הטמא יש דיבור טהור, המרומז בצפצוף של הציפורים ובטהרתן; וכנגד ההתלהבות שבדיבור – גם הדיבור הטהור צריך להיות בחיות ובהתמדה – "שמפטפטים תמיד". דבר זה בא לידי ביטוי בציפורים 'חיות ולא טריפות', שכן ציפור טריפה אינה מסוגלת לצפצף תמיד בצפצוף וקול.
תיקון שחודר עמוק
ועדיין אפשר להקשות מדוע רש"י נכנס לעניינים של רמזים וכוונות נסתרות, בשעה שעניינו לפרש את פשוטו של מקרא. ובכן, טהרת המצורע מתאפיינת במרכיבים החריגים שלה – שילוח ציפור, לקיחת עץ ארז ואזוב ושני תולעת. ומכיוון שהטהרה איננה על-שכלית, שהרי כתוב "זאת תורת המצורע" ולא "זאת חוקת המצורע", הרי שנדרש הסבר כיצד טהרת המצורע היא התיקון להתנהגות שגרמה להופעת הצרעת.
מזה יש ללמוד עד כמה נדרשת זהירות מלשון הרע, שלא לומר דבר בלתי-רצוי על אדם מישראל (אף-על-פי שהוא אמת). ואם מישהו נכשל חס ושלום בחטא זה, יש להשתדל לפעול לטהרתו, ועד לטהרה שחודרת לכל פרטי מציאותו.
(תורת מנחם תשמ"ו, כרך ג, עמ' 55) | 
זמנים נוספים
שקיעה: 19:48
זריחה: 5:45
