חב''ד כל הלב לכל אחד
תרומה | לימוד יומי | חנות | בתי חב"ד | צור קשר
זמנים נוספים שקיעה: 19:09 זריחה: 6:14 ט"ו באלול התשפ"ו, 28/8/26
חפש במדור זה
אפשרויות מתקדמות
הודעות אחרונות בפורום

שאלות אחרונות לרב

(אתר האינטרנט של צעירי אגודת חב"ד - המרכז (ע"ר

קודם סילוק הספקות ואז פרה
שולחן שבת


מאת: משיחת הרבי מליובאויטש
מדורים נוספים
שיחת השבוע 1994 - כל המדורים ברצף
רוח חדשה ניתנת בנו
יש חדש
קודם סילוק הספקות ואז פרה
תרומת המשכן
מה מבעיר את ההתלהבות
ציפייה לפרה העשירית
מפיצים באהבה
החתונות שהצילו ארבע נפשות
רציתי לשאול
קריאת פרשת 'פרה'
צלילי אמונה מלבנון למנהטן

פרשת פרה נקראת בין פרשת זכור לפרשת החודש, והדבר דורש ביאור. פרשת פרה הוקדמה לפרשת החודש, אף־על־פי שראש חודש ניסן קדם למצוות פרה אדומה (שנשרפה בשניים בניסן), כמוסבר בירושלמי (מגילה פרק ג, הלכה ה), שמקדימים את פרשת פרה כדי "להזהיר את ישראל שיעשו פסחיהם בטהרה".

גם ההקדמה של פרשת שקלים לפרשת פרה מובנת, שכן פרה היא קרבן והקרבנות תלויים בתרומת השקלים. כמו-כן השקלים שימשו לאדני המשכן, וכדי לעשות פרה יש צורך במשכן בנוי ("וְהִזָּה אֶל נֹכַח פְּנֵי אֹהֶל מוֹעֵד מִדָּמָהּ"). אך מדוע הוקדמה פרשת זכור לפרשת פרה, בשעה שמלחמת עמלק הייתה אחרי יציאת מצרים ואילו קרבן הפסח – הקשור עם פרשת החודש וממילא גם עם הפרה – היה קודם יציאת מצרים?

רצון וכוונה

ההסבר קשור להיותה של הפרה האדומה קרבן. בקרבן נדרשת כוונה של מביא הקרבן, כפי שהרמב"ן כותב (ויקרא א,ט) שעל האדם לחשוב שכל הפעולות הנעשות בקרבן היו ראויות להיעשות בו, עונש על החטא שחטא. בעקבות המחשבה הזאת ליבו נשבר בקרבו והוא מתמלא חרטה על העבר וקבלה על העתיד. רעיון זה מודגש עוד יותר על-פי מאמר הבעל־שם־טוב ש"במקום שבו מחשבתו של אדם, שם הוא נמצא".

בשל החשיבות הרבה של הכוונה הנדרשת ממקריב הקרבן, הרי שגם בפרה האדומה צריך להבטיח שיש לאדם כוונה ורצון מתאימים. בקרבנות ציבור בית הדין מתְנֶה בעבור כל ישראל שהקרבן יעלה להם לרצון, ובפרה אדומה, שעניינה טהרה, צריך לוודא שיש אצל כל אחד ואחד כוונה ורצון להיות מסורים ונתונים לבית הדין, שאז תועיל עשיית בית הדין בעבורו.

חושדים בי?!

עלול האדם לטעון: "מדוע חושדים בי שאין לי כוונה ורצון להיטהר, והלוא אני בן האבות הקדושים, ואני בת האימהות הקדושות, וכל ישראל מאמינים בני מאמינים?!".

על כך משיבים לו, שאפילו את הכוהן הגדול היו משביעים לפני יום הכיפורים שלא ישנה מההוראות שמורים לו (יומא יח,ב), ו"הוא פורש ובוכה והן פורשין ובוכין". כי מפני חשיבות העניין יש צורך לוודא ולשלול אפילו חשש של מאה ספקות.

ספק מכרסם

גם כאשר בני ישראל יצאו ממצרים, וראו ניסים גלויים, כמו ירידת המן והוצאת מים מצור החלמיש, וקודם לכן ניסי מצרים וקריעת ים סוף – עדיין היה אצלם מקום לספק "הֲיֵשׁ ה' בְּקִרְבֵּנוּ אִם אָיִן" (שמות יז,ז) – וזה גרם למלחמת עמלק, כפירוש רש"י, שאמר הקב"ה "אני ביניכם ומזומן לכל צרכיכם, ואתם אומרים היש ה' בקרבנו אם אין?!".

לכן כדי להבהיר ולהבטיח שבני ישראל המיטהרים על־ידי הפרה האדומה אכן מתכוונים לכך בלב שלם, יש לשלול ולמחות תחילה את עמלק, בגימטרייה 'ספק', וזה הטעם שקוראים את פרשת זכור קודם פרשת פרה.

(תורת מנחם, כרך פג, עמ' 388)


 

     
תנאי שימוש ניהול מפה אודותינו כל הזכויות שמורות (תשס''ב 2002) צעירי אגודת חב''ד - המרכז (ע''ר)