אין קמח, אין תורה
״אל תרגזו בדרך״ (בראשית מה,כד). רש"י מפרש: "אל תתעסקו בדבר הלכה״. יעקב לא ציוום על כך כשיצאו למצרים, משום ש״אם אין קמח אין תורה״, וכשהלכו למצרים מחוסר קמח ומחיה, ידע יעקב שלא יתעסקו בדבר הלכה. אבל בשובם, כשהם טעונים מזון וכל טוב, היה יוסף צריך להזהירם שלא יתעסקו בדבר הלכה.
(כתב סופר)
הכנסת התורה לריב
על הפסוק "כי שמעתי אומרים נלכה דותינה", אומר רש״י: ״לבקש לך נכלי דתות שימיתוך בהם״. כלומר, על-פי דין רצו לשפוט אותו למוות. לכן אמר להם יוסף "אל תרגזו בדרך" – אל תתעסקו בדבר הלכה; אל תכניסו בריבכם דיני תורה והלכה כמו שעשיתם אז באשר אליי.
(מגנזנו העתיק)
לא להיחפז
"אל תפסיעו פסיעה גסה" (רש״י). אל תעשו צעדים נחפזים. אל תהיו קלי דעת בהכרעותיכם, כמו אז, במכירת יוסף.
(הדרש והעיון)
כסומא בארובה
חז״ל (שבת קיג) אמרו: ״פסיעה גסה נוטלת אחד מת״ק ממאור עיניו של אדם״. דברים הנעשים מתוך פזיזות, בלי יישוב הדעת, מאפילים את מאור עיניו של אדם; אין הוא רואה את המצב ותועה כסומא בארובה.
(מגנזנו העתיק)
תרתי דסתרי
״ויגידו לו לאמור, עוד יוסף חי וכי הוא מושל בכל ארץ מצרים, ויפג ליבו כי לא האמין להם״ (בראשית מה,כו). חי הוא אדם שהוא צדיק, ויעקב התקשה להאמין שיוסף הוא גם מושל וגם צדיק – מעין תרתי דסתרי.
(רבי מנחם-מענדל מקוצק)
רמזי היין והחמורים
"נושאים מטוב מצרים" (בראשית מה,כד). רש"י מפרש: "מצינו בגמרא ששלח לו יין ישן, שדעת זקנים נוחה הימנו". המפרשים כתבו שהיין ששלח יוסף לאביו רומז ל'יינה של תורה' שזכו לו ישראל על-ידי גלות מצרים. לפי זה יש לומר שהחמורים שנשאו את היין רומזים שאדם חייב לקבל עליו עול תורה כחמור למשא. זהו מה שנאמר ״אוסרי לגפן עירה״ – כדי לזכות ל'יינה של תורה' צריך אדם להיות כחמור למשא.
(אור התורה)
רמז לחג הפסח
היין ששלח יוסף יש בו רמז לארבע הכוסות של חג הפסח, ומה שנאמר ״בר ולחם ומזון״, שלושה לשונות אלו רומזים לשלוש מצות שעורכים בליל הסדר. יוסף רמז לאביו שבסופו של דבר ייצאו ישראל ממצרים ויחגגו את חג הפסח במצה וביין.
(רבי לוי-יצחק שניאורסון) | 
זמנים נוספים
שקיעה: 19:48
זריחה: 5:45
