יִשָּׂשכָר וּזְבוּלוּן. תכלית עבודתנו בזמן הזה היא לעשות את העולם הגשמי 'דירה' לקב"ה. עבודה זו מתחלקת בכללות לשני קווי פעולה, שאותם מייצגים יששכר וזבולון. יששכר מייצג את העוסקים בתורה, יושבי אוהל, ואילו זבולון מייצג את העוסקים בענייני הפרנסה.
מתברר שבמובנים רבים גדולה מעלתו של 'זבולון' משל 'יששכר'. בברכת משה רבנו לבני ישראל הוא אומר: "שְׂמַח זְבוּלֻן בְּצֵאתֶךָ, וְיִשָּׂשכָר בְּאֹהָלֶיךָ" – הוא מקדים את זבולון ליששכר. הדבר רמוז גם בדברי לאה אחרי לידת זבולון. היא קראה לו זבולון מלשון "בית זבול... בית מדור, מעתה לא תהא עיקר דירתו אלא עימי" (כפירוש רש"י). אף בזה מתגלה שעיקר בניית 'דירת הקבע' נעשית בידי זבולון.
הרבי מליובאוויטש מסביר (לקוטי שיחות כרך ל, עמ' 134): "המשכת הקדושה בגשמיות העולם היא בעיקר על-ידי עבודתם של בעלי עסקים, שעל-ידי שעוסקים בעניינים גשמיים של העולם לשם שמיים ומקיימים בהם מצוות כו', עושים את העולם הזה הגשמי 'דירה' להקב"ה; בעבודת זבולון נעשֶה ה'בית זבול' – דירה לו יתברך".
כשם שהקב"ה רוצה שה'דירה' בעבורו תהיה בעולם הזה התחתון דווקא, כך פעולת עשיית ה'דירה' היא על-ידי הירידה למטה דווקא, לענייני העולם, לעיסוק במשא ומתן. אמנם בגמר העבודה יתגלה עניין 'דירת הקבע' של הקב"ה דווקא בעסק התורה של ישראל, "אלא כדי שעסק זה יהיה בתכלית השלמות הרי זה לאחרי העבודה כל משך זמן הגלות", בעבודת 'זבולון'. | 
זמנים נוספים
שקיעה: 19:48
זריחה: 5:45
