בפסוק "וְהִנֵּה מַלְאֲכֵי אֱלֹקִים עֹלִים וְיֹרְדִים בּוֹ" מתעוררת שאלה: מהפסוק עולה שהמלאכים עולים תחילה ואחר-כך יורדים, והלוא מקומו של מלאך הוא למעלה, והיה מתבקש שתחילה המלאכים יירדו, ואז יעלו בחזרה.
על כך רש"י משיב: "עולים תחילה ואחר־כך יורדים – מלאכים שליווהו בארץ אין יוצאים חוצה לארץ, ועלו לרקיע, וירדו מלאכי חוצה לארץ ללוותו". היינו שיש כאן שתי קבוצות של מלאכים. ואולם הפירוש הזה דורש הסבר, שכן בשלב שבין עליית מלאכי ארץ ישראל לירידת מלאכי חוץ לארץ נותר יעקב בלי שמירה.
מפקד צעיר
יש לומר שעליית המלאכים וירידתם הייתה בעת ובעונה אחת. וההסבר: כאשר מלאך מתגלה ליהודי, אפילו בחלום, יש בזה עלייה גדולה בעבור המלאך. פעם אחת התבטא אדמו"ר הרש"ב, ש"חייל זקן לעולם נשאר חייל, ואילו מפקד צעיר יכול לצמוח ולהתקדם ולעמוד בראש המדינה".
יהודי הוא כמו מפקד צעיר, שבכוחו לצמוח ולהתעלות, עד שיגיע למדריגה שהוא "דומה לבוראו", "מה הקב"ה בורא עולמות" כך היהודי. ואילו מלאך הוא נברא מוגבל, העומד תמיד באותה מדריגה. התכלית היא לעלות למדריגה שלמעלה ממדידה והגבלה, וזאת יכולה לעשות רק נשמה המלובשת בגוף בשר ודם.
תביעה גבוהה מדיי?
זה ההסבר להקדמת המלאכים העולים למלאכים היורדים. גם כאשר יהודי שרוי במצב של שינה, הוא יהודי שנשמתו כלולה מכל נשמות ישראל (תניא, איגרת הקודש ז), וכאשר מלאך בא אליו, הרי זו עלייה בעבור המלאך!
יש בזה הוראה בעבורנו. אדם יכול לטעון שאין בכוחו להתמודד עם הניסיונות הנקרים בדרכו, ועוד תובעים ממנו שלא להסתפק בכך שבנפשו פנימה יהיה 'בית מקדש' ומשכן לקב"ה, אלא גם לצאת החוצה ולהפיץ את אורו של הקב"ה, שהוא מקור המים החיים, במקומות 'יבשים' מבחינה רוחנית. האין זו דרישה גבוהה מדיי?
ההליכה נעשית קלה
חלום יעקב מלמדנו את גודל כוחו של יהודי, שכאשר מלאך בא ליהודי בחלום נפעלת במלאך עלייה. במדרש נאמר שאחד המלאכים שיעקב ראה בחלומו הוא "שר של אדום". על כן גם בגלות הנוכחית, 'גלות אדום', בהיותנו בשליטת 'שר של אדום', יש לנו הכוח שיתגלה בנו "וְהִנֵּה ה' נִצָּב עָלָיו... וְנָתַן לִי לֶחֶם לֶאֱכֹל וּבֶגֶד לִלְבֹּשׁ".
כאשר יהודי נזכר ב'חלום' הזה נעשה אצלו, כלשון הכתוב, "וַיִּשָּׂא יַעֲקֹב רַגְלָיו", וכפירוש רש"י: "משנתבשר בשורה טובה שהובטח בשמירה, נשא ליבו את רגליו ונעשה קל ללכת", אף שידע שהוא הולך לגלות. היינו, גם בזמן הקצר שעוד נותר לנו להיות בגלות, עבודת ה' נעשית מתוך שמחה, המבטלת את המניעות והעיכובים, וכך היא נעשית קלה יותר.
(תורת מנחם, כרך טו, עמ' 82) |
זמנים נוספים
שקיעה: 19:48
זריחה: 5:45
