היה כאן צדיק
"ויצא יעקב מבאר שבע וילך חרנה״ (בראשית כח,י). "מגיד שיציאת צדיק מן המקום עושה רושם" (רש״י). אף שהצדיק כבר עזב את המקום ופנה הודו, זיוו והדרו, בכל-זאת רישומו של הצדיק ניכר; מכירים שהיה צדיק במקום הזה.
(רבי מנחם-מענדל מקוסוב)
יהודים מרגישים
והלוא גם אברהם עזב את מקום מגוריו ולמה לא נאמר 'ויצא'? אלא שאברהם גר בין עובדי כוכבים, והם לא הרגישו בצדיק כשגר אצלם ויציאתו לא עשתה עליהם רושם. לעומתם, יעקב השאיר את יצחק ורבקה, ועליהם עשתה יציאתו רושם.
(חתם סופר)
יוצא מד' אמותיו
אותו צדיק שאינו כלוא בד' אמותיו, אלא יוצא מן המקום – הוא בלבד עושה רושם.
(רבי יעקב-אהרן מאלכסנדר)
למה הצדיק יוצא
"יצא משם, פנה הודה, פנה זיווה, פנה הדרה" (רש״י). אין הצדיק עוזב את עירו בגלל ענייני פרנסה, נוחות וכדומה, אלא כשהעיר ירדה מהודה. כשצדיק עוזב את העיר, סימן שפנה הודה.
(עיטורי תורה)
אותו תואר
על-פי רוב כשאדם עובר למקום חדש הוא מציג את עצמו בתארים שלא היו ולא נבראו, ומפליג בגוזמאות על עצמו. לא כך היה אצל יעקב, אלא ״ויצא יעקב מבאר שבע וילך חרנה״ – אותו יעקב שיצא מבאר שבע בא לחרן. ״שיציאת צדיק עושה רושם״ – צדיק נרשם באותו תואר שבו השתמש בביתו.
(עיטורי תורה)
טוב בכל מקום
"וילך חרנה" (בראשית כח,י). בתחילה יצא יעקב כבורח, כגֵר. בדעתו היה ללכת לחרן כדי למצוא מקלט אצל משפחתו. אבל אחר-כך, כשאמר לו ה׳ ״ושמרתיך בכל אשר תלך״, נאמר ״וילך ארצה בני קדם״ – לאו דווקא לחרן; טוב לו בכל מקום, שבו ה׳ שומרו וה׳ צילו.
(משך חכמה)
ישועה מתוך האפלה
״ויפגע במקום וילן שם״ (בראשית כח,יא). "ללמדנו שתיקן תפילת ערבית" (רש״י). יעקב תיקן שהישועה תבוא מתוך אפלת הלילה, מן החשיכה, בבחינת ״זרח בחושך אור לישרים״.
(חידושי הרי״ם)
הכנה לניסיונות החיים
הניסיונות הפוקדים את האדם כשהוא נפגש פנים אל פנים עם ענייני העולם, קשים מהניסיונות העומדים לפניו בעת היותו בארבע אמות של תורה. לכן קודם יציאתו מעולמה של תורה וכניסתו לענייני העולם, עליו לעורר רחמים על עצמו ולהתפלל לה׳ שיעזרהו ויסייעו, שיוכל להחזיק מעמד במערכה הכבדה ובניסיונות העומדים לפניו.
(הרבי מליובאוויטש) | 
זמנים נוספים
שקיעה: 19:48
זריחה: 5:45
