הארץ במתנה
"לא תיקח אישה מבנות הכנעני אשר אנכי יושב בקרבו" (בראשית כד,ג). אם יישא יצחק אישה מבנות הכנעני, עלולים לומר שעל-ידי ירושה זכה בארץ. לפיכך אמר אברהם: איני רוצה אלא על-ידי הקב"ה שייתננה לי במתנה.
(חזקוני)
הגדלת הניסיון
"כי אם אל ארצי ואל מולדתי תלך, ולקחת אישה לבני ליצחק" (בראשית כד,ד). מדוע לא התעורר אברהם להשיא את יצחק עד שובו מהעקידה? אלא מאת ה' הייתה זאת, שלא להפנות את ליבו לקחת לו אישה עד עכשיו, כדי להגדיל את ניסיון העקידה. כי אילו היו ליצחק בנים, לא היה הכאב גדול כל-כך, שכן אברהם היה מתנחם בנכדיו. וכבר אמרו: "בכו תבכה להולך" – להולך בלי בנים, כי צער זה גדול מאוד.
(דברי שאול)
בזכות גמלי אברהם
"וייקח העבד עשרה גמלים מגמלי אדוניו וכל טוב אדוניו בידו" (בראשית כד,י). אליעזר ידע שעל-ידי הגמלים של אברהם תהיה לו קפיצת הדרך. כך מצינו אצל אבישי בן-צרויה, שכאשר שמע כי דוד המלך שרוי בסכנה, לקח את פרדתו של דוד, אף שאין רוכבין על סוסו של המלך, וזאת כדי שתהיה לו קפיצת הדרך.
(דברי ירמיהו)
זכות החסד
אליעזר לקח עימו את זכות החסד וטובת העין של אברהם, ובכוח זה בחן את הנערה במידת טוב עין.
(הרב יהושע מקוטנה)
כל האושר בידו
מאחר שאברהם מסר לאליעזר שליחות חשובה זו, למצוא לבנו את זיווגו, מעתה כבר היה "כל טוב אדוניו בידו". מעתה כל אושר חיי אברהם ויצחק ורציפות הבית הגדול והקדוש תלויים בבחירתו המוצלחת של אליעזר. כי חלילה, בבחירת אישה שאינה צדקת, בידו של אליעזר להרוס את "כל טוב אדוניו", כי תינתק שלשלת הקדושה.
(ממעיינות הנצח)
חיבור חסד וגבורה
"כי עשית חסד עם אדוני" (בראשית כד,יד). מידתו של יצחק היא הגבורה, ומההתקשרות של מידת הגבורה עם מידת החסד נעשה בריח התיכון, אמת. ולכן כאשר הרגיש ברבקה את מידת החסד אמר: "ברוך ה'... אשר לא עזב חסדו ואמיתו", שנוצרה מידת אמת מההתמזגות של החסד והגבורה. וזו מידתו של יעקב.
(משך חכמה)
הוצאת השושנה
מדוע נעשה לאליעזר נס וקפצה לו הדרך? אלא שעד שרבקה לא הייתה ראויה להידבק בקדושה, הייתה בבית לבן, אך כשמלאו לה שלוש שנים ויום ונעשתה ראויה להינשא ליצחק, בו ביום שלח אברהם את אליעזר לבית לבן, להוציא את השושנה (רבקה) מבין החוחים. וכדי שלא תישאר רבקה במעמד זה אפילו יום אחד נוסף – נעשה לו נס וקפצה לו הדרך.
(הרבי מליובאוויטש)
יציאה מידי הקליפה
"והנה רבקה יוצאת" (בראשית כד,טו). לכאורה, כדי להדגיש שתפילתו של אליעזר התקבלה, היה צריך להיכתב "והנה רבקה באה", שהרי זה הדבר החשוב לאליעזר. אומר הזוהר ש'יוצאת' רומזת ליציאת רבקה מהמקום שהייתה בו תחילה. היא הייתה בידי קליפת 'נגה', והקב"ה הוציאה משם, שנתבררה ויצאה מהקליפה – ומייד נכללה בקדושה, והייתה כלי לאור עליון.
(ספר המאמרים תש"ה) |
זמנים נוספים
שקיעה: 19:48
זריחה: 5:45
