שאלה: האם חייבים בהכנסת אורחים כשהיא כרוכה בטרחה מרובה, או כשהאורחים עלולים להסב נזק לרכוש, או לשמש דוגמה בלתי-חינוכית לילדים?
תשובה: מצוות הכנסת אורחים היא מכלל גמילות חסדים "והוא החוק שחקקו אברהם אבינו ודרך החסד שנהג בה: מאכיל עוברי דרכים, ומשקה אותם, ומלווה אותם" (הרמב"ם). מצווה זו מתקיימת גם באורח עשיר, שהרי גם הוא בבחינת 'עני' בהיותו בדרך.
גמילות חסדים שבגופו – כביקור חולים, הכנסת כלה וטרחה למען האורחים - נמנית עם ה"דברים שאין להם שיעור". עם זה, הטילו חכמים הגבלה על ההוצאה הממונית, ואמרו "אל יבזבז יותר מחומש" (20 אחוזים מההכנסה) לצדקה.
יש לקבל את האורחים בסבר פנים יפות ולתת להם תחילה אפשרות לנוח מן הדרך. אחר-כך יש להכין לפניהם מאכל ומשקה בזריזות, לטרוח בעבורם ולחנך בכך גם את בני הבית.
כאשר נפרדים מן האורח, מצווה רבה ללוותו לפחות ארבע אמות, סגולה לשמירתו בדרך. אם אין הוא מכיר את הדרך וכדומה, יש ללוותו כפי הנדרש.
אורחים הפוגעים ברכוש, וכל שכן אם הם טיפוסים שליליים שעלולים לשמש דוגמה אנטי-חינוכית – אין חובה להכניסם. אך אם יש ספק בכך, על זה אמרו חז"ל: "לעולם יהיו כל אדם בעיניך כליסטים, והווי מכבדם כרבן גמליאל".
מקורות: פאה פ"א מ"א. מסכת כלה רבתי פ"ט. רמב"ם הל' אבל פי"ד ה"א. אנציקלופדיה תלמודית כרך ט, ערך 'הכנסת אורחים'. | 
זמנים נוספים
שקיעה: 19:48
זריחה: 5:46
