שאלה: מה עניינם ותפקידם של אביזרי ספר התורה?
תשובה: בימי המשנה והתלמוד נהגו לעטוף את ספר התורה במטפחת. זה דורות רבים בקהילות אשכנז וכן במרוקו מלבישים לספר 'מעיל', תפור לפי מידתו. ברבות מקהילות ספרד משתמשים ב'תיק' (ארגז עץ או מתכת).
כשמוציאים את ספר התורה הכול חייבים לעמוד עד שיגיע למקומו או עד שיתכסה מהעיניים. יש מחמירים לעמוד מייד כששומעים את קול החזן הנושא את הספר, אף בטרם רואים אותו, ולכן יש שנהגו לתלות פעמונים בכלי הקודש שמעטרים בהם את ספר התורה, וכששומעים את קול הפעמונים יודעים שהספר מתקרב וקמים. אחרים מחמירים להימנע מלתלותם, מחשש איסור השמעת קול בשבת ובחג, וכן מנהג חב"ד.
שני גלילי העץ שעליהם כרוכות יריעות ספר התורה ובהם תופסים אותו בשעת ה'הגבהה' נקראים (בקהילות אשכנז) 'עצי חיים', על שם הפסוק (משלי ג,יח) "עץ חיים היא למחזיקים בה".
בקהילות רבות נוהגים להשתמש ב'יד' (מחוון לקריאה בצורת יד) לספר התורה, שהרי חייבים לקרוא את קריאת התורה אך ורק מתוך הספר, ו"אסור לקרוא אפילו תיבה אחת שלא מן הכתב".
יש העושים את 'כתר התורה' משלושה כתרים מחוברים יחד, על שם המשנה (אבות ד,יג): "שלושה כתרים הן: כתר תורה וכתר כהונה וכתר מלכות".
עניינו של 'כתר התורה' מודגש בספר הזוהר (פינחס רנו,ב) בהקשר של שמחת תורה: "ומעטרין לספר תורה בכתר דיליה". מכאן הסיק הרבי מליובאוויטש שהריקודים עם ספר התורה נעשים כשהכתר עליו, ולא כמי שנוהגים להסירו מחשש שייפול חלילה. ובפרט שה'כתר' מונח על 'עצי החיים' בדרך שאינה מניחה לו להישמט.
מקורות: שו"ע או"ח קמד,א. שלח,א, בט"ז, מ"א, שו"ע אדמו"ר הזקן ומשנ"ב. אוצר מנהגי חב"ד, אלול-תשרי, עמ' שנז. אוצר טעמי המנהגים עמ' יח, וש"נ. | 
זמנים נוספים
שקיעה: 19:08
זריחה: 6:15
