בין הפסוקים שקוראים קודם ההקפות בשמחת תורה אומרים את הפסוק: "ה' מֶלֶךְ, ה' מָלָךְ, ה' יִמְלֹךְ לְעוֹלָם וָעֶד". אפשר להבין שמזכירים את היותו של מקב"ה מלך ואת מלכות ה' בעתיד, שכן זה נותן חיזוק בשמירת התורה; אבל מה הקשר בין העובדה שה' מָלָך, בעבר, לשמחת התורה?
אילו זה היה פסוק שלם מהתנ"ך, לא היה מקום לשאלה, כי מביאים את הפסוק בשלמותו; ואולם הפסוק הזה מורכב למעשה משלושה פסוקים שונים, אלא שחכמינו תיקנו לאומרו בתפילת שחרית וקודם ההקפות. זאת ועוד: לכאורה הסדר היה צריך להיות עבר, הווה ועתיד: ה' מָלַךְ, ה' מֶלֶךְ, ה' יִמְלֹךְ, ולא להקדים את ההווה לעבר.
אין שינויים
הסבר הדברים: כאשר יהודי מתבקש לשמוח עם התורה מפני שהקב"ה, נותן התורה, הוא מלך של כל העולם, נדרשת הבהרה שמלכותו של הקב"ה נצחית וללא שינויים. אפשר היה לטעות שרק בזמן בית המקדש וכדומה הקב"ה מָלַךְ והנהיג את העולם, וכך גם יהיה בבוא הגאולה, ככתוב (זכריה יד,ט) "וְהָיָה ה' לְמֶלֶךְ עַל כָּל הָאָרֶץ". אבל עכשיו, בזמן הגלות, אולי יש חלישות במלכות הקב"ה בעולם, חס ושלום?
לכן פותחים ואומרים: "ה' מֶלֶךְ", היינו, כשם שהקב"ה מָלַךְ בעבר – כך מלכותו קיימת בהווה ותתקיים בעתיד. אכן, יש הבדלים בהתגלות האלוקית בתקופות השונות, אך הדבר דומה להבדל שבין מעונו הפרטי של המלך בארמונו לבין חלקים משרדיים בארמון. המלכות אינה משתנה, ורק הגילוי שלה הוא שמשתנה.
בתוך גדרי הזמן
כאשר אומרים תחילה את הקביעה "ה' מֶלֶךְ" אין זה במשמעות של פועל בזמן הווה אלא שם תואר – הקב"ה הוא מלך. בכך מצהירים שהמלוכה של הקב"ה נצחית. והסיבה שמזכירים מלוכה בפועל רק בעבר ובעתיד ולא בהווה, היא מפני שבאמת אין מציאות של הווה, אלא עבר או עתיד בלבד.
מצד שני, לאמירה שה' הוא מֶלֶךְ, בשם התואר, צריך להוסיף שהוא מָלַךְ בעבר וימלוך גם בעתיד, כדי להראות שמלכות הקב"ה מתקיימת גם בתוך גדרי הזמן. וכדי לשלול את הטעות שגדרי הזמן משפיעים על הקב"ה, מקדימים ואומרים שה' הוא מֶלֶךְ בעצם.
עוז לעמו
גם לאחר שאומרים שהקב"ה הוא מֶלֶךְ בכל התוקף, הלוא רצונו הוא שנגלה את מלכותו לעין כול. זאת מבטא הפסוק הבא (תהילים כט,יא): "ה' עֹז לְעַמּוֹ יִתֵּן", היינו, שנוסף על היותם של של בני ישראל "עזים שבאומות", הקב"ה מוסיף לכל אחד מבני ישראל את התוקף שלו, שהיא התורה, שנקראת 'עוז'.
והכתוב מסיים: "ה' יְבָרֵךְ אֶת עַמּוֹ בַשָּׁלוֹם". השפעת בני ישראל על העולם תהיה בדרכי נועם וללא מלחמה; משום שהתוקף של הקב"ה מפיל פחד על אויבי ישראל, והללו חוששים מלכתחילה להתעמת עם בני ישראל.
(תורת מנחם, כרך עח, עמ' 152) |
זמנים נוספים
שקיעה: 19:48
זריחה: 5:45
