"חֲכָמִים אָסְרוּ לְעַשֵּׂר בְּהֵמָה בַּזְּמַן הַזֶּה, וְתִקְּנוּ שֶׁאֵין מְעַשְּׂרִין אֶלָּא בִּפְנֵי הַבַּיִת, גְּזֵרָה שֶׁמָּא יֹאכְלוּהוּ תָּמִים, וְנִמְצָא בָּא לִידֵי אִסּוּר כָּרֵת" (הלכות בכורות ו,ב)
מצוות עשה לתקוע בשופר בראש השנה. ובכל-זאת חז"ל גזרו שאין לתקוע בשופר בראש השנה שחל בשבת, מחשש שמא יעבירו את השופר ברשות הרבים. אך אם לחכמים הכוח לעקור מצווה מן התורה כדי לעשות סייג, מדוע לא גזרו להימנע מתקיעת שופר בכל ראש השנה, גם אם חל בחול, מפני החשש שמא יתקן כלי שיר (שמטעם זה אסור לתקוע בשופר בכל שבת ויום טוב)?
משיב הריטב"א (ראש השנה לב,ב) שאמנם חכמים יכולים לבטל מצוות עשה באופן חלקי, כמו בראש השנה שחל בשבת, אך אינם יכולים לבטל מצווה באורח גורף, "שאם כן נמצאת מצווה זו מתבטלת מכל ישראל לעולם ואינה נעשית, והיאך יאסרו לגמרי ויסתרו מה שציוותה תורה".
עם זה, הרמב"ם כותב שחכמים גזרו באורח גורף להימנע ממעשר בהמה בזמן הזה, כדי שלא יאכלו אותו תמים, ובכך ביטלו את המצווה לגמרי. מה ההבדל בין השניים?
ה'טורי אבן' מיישב, שבמעשר בהמה חכמים יכלו לבטל את המצווה מפני שזה זמני בלבד, רק בזמן הזה, ואילו כשייבנה בית המקדש המצווה תחזור ותעמוד על תילה. מה שאין כן בראש השנה, אין ביכולת חכמים לבטל את תקיעת שופר לעולם. |
זמנים נוספים
שקיעה: 19:48
זריחה: 5:45
