עֹבֵר עַל פֶּשַׁע. ידוע שהגאולה תלויה בתשובה, אך האם הכוונה לתשובה שלמה בתכלית? ה'כלי יקר' (דברים ל) אומר שאין זה כך: "מייד כאשר תגמור בליבך לשוב בתשובה שלמה עד ה', אף-על-פי שעדיין לא עשית הדבר הראוי להיעשות בפועל" – כבר תבוא הגאולה.
על הפסוק (תהילים קל,ח) "וְהוּא יִפְדֶּה אֶת יִשְׂרָאֵל מִכֹּל עֲוֹנֹתָיו" אומר המצודת-דוד: "גם העוון לא יעכב הגאולה, כי הוא יפדה את ישראל מן העוונות". אפשר לראות זאת גם בסדר הפסוקים שאומרים ב'נפילת אפיים' – קודם "פְּדֵה אֱלֹקִים אֶת יִשְׂרָאֵל מִכֹּל צָרוֹתָיו", שזו היציאה מן הגלות, ורק אחר-כך "וְהוּא [=הקב"ה] יִפְדֶּה אֶת יִשְׂרָאֵל מִכֹּל עֲוֹנֹתָיו".
כך נאמר (מיכה ז,יח): "מִי אֵ-ל כָּמוֹךָ נֹשֵׂא עָוֹן וְעֹבֵר עַל פֶּשַׁע לִשְׁאֵרִית נַחֲלָתוֹ", ופירש המצודת-דוד: "לשארית נחלתו – אותם שיישארו מחבלי המשיח, אינו עומד על הפשע להשגיח בו, לשלם עליו גמול, אלא עובר על הפשע והולך להלאה, כאילו לא יראנה". וכמו-כן פירש הרד"ק: "לא יפנה לעד אל מעשיהם, כי חפץ חסד הוא... וחסדו יגבר על חטאיהם כשיגיע זמן הגאולה".
אכן, נחוצה תשובה קודם הגאולה, ובמיוחד מכיוון שאנו רוצים שהגאולה תבוא באופן של 'זָכוּ' ובבחינת 'אֲחִישֶׁנָּה'. אך התשובה הזאת אינה חייבת להיות תשובה גמורה, שמוחקת את כל העוונות, אלא דיי בהתחלה של התעוררות בלבד. התשובה השלמה תהיה אחרי הגאולה (ראו באריכות ספר השיחות תנש"א, כרך א, עמ' 237 והלאה). |
זמנים נוספים
שקיעה: 19:48
זריחה: 5:45
