הגמרא (סנהדרין קג,ב) אומרת "גדולה לגימה, שהרחיקה שתי משפחות מישראל, שנאמר (דברים כג,ה) עַל אֲשֶׁר לֹא קִדְּמוּ אֶתְכֶם בַּלֶּחֶם וּבַמַּיִם", ולכן עמון ומואב לא יבואו בקהל ה'. שורש הפיצול בין המשפחות מתואר בפרשת לך-לך, בהיפרדות של אברהם מלוט – "וַיִּסַּע לוֹט מִקֶּדֶם וַיִּפָּרְדוּ אִישׁ מֵעַל אָחִיו" (בראשית יג,יא).
מזה למדים כמה גדול כוחה של לגימה, שהייתה יכולה לגרום קירוב אפילו עם עמון ומואב, שאילו היו מקדמים את ישראל בלחם ובמים – היה ביניהם מצב של קירוב. על אחת כמה וכמה כשמדובר בבני ישראל עצמם.
שורשי הפירוד
הכוח של ה'לגימה' לקרב הוא גם במצב של פירוד חמור. נאמר (משלי יז,יד): "פּוֹטֵר מַיִם רֵאשִׁית מָדוֹן". רש"י מסביר שפריצת מריבה דומה לניקוב תעלת מים: שניהם יתרחבו בחלוף הזמן, החור יגדל והסכסוך יחריף. הדימוי הזה מתאים במיוחד לפירוד של בני ישראל מעמון ומואב, שנמשך שנים רבות, מימי אברהם אבינו והלאה.
גם נסיבות הפירוד שם היו משמעותיות, וקשורות בגילוי השכינה, כפי שרש"י מפרש את הפסוק "וַה' אָמַר אֶל אַבְרָם אַחֲרֵי הִפָּרֶד לוֹט מֵעִמּוֹ" (בראשית יג,יד): "כל זמן שהרשע עימו, היה הדיבור פורש ממנו".
הגברת הקִרבה
ועל פירוד קשה כזה אמרו חז"ל "גדולה לגימה שמקרבת"! הרי שכוחה של הלגימה גדול לא רק למניעת פירוד, או לביטול פירוד סתמי, אלא אפילו אם נוצר פירוד בעל משקל, הן בגשמיות הן ברוחניות – בכוחה של הלגימה לבטלו.
ואם באשר ללגימה שהייתה יכולה לבוא מצד מי שאינו יהודי אמרו חז"ל "גדולה לגימה שמקרבת", על אחת כמה וכמה כשמדובר בבני ישראל, ודאי שגדול כוחה של הלגימה להגביר את הקִרבה, שתתבטא הן בגשמיות הן ברוחניות.
גילוי המהות הפנימית
לכאורה, יהודים מאוחדים במהותם תמיד, ולא שייך 'פירוד' ביניהם, ואם כן לשם מה נדרשת ה'לגימה שמקרבת'? אלא הלגימה היא אמצעי גשמי שמגלה את המהות הפנימית. על הפסוק "לֹא עַל הַלֶּחֶם לְבַדּוֹ יִחְיֶה הָאָדָם, כִּי עַל כָּל מוֹצָא פִי ה' יִחְיֶה הָאָדָם", מוסבר בתורת הסוד, שבלחם הגשמי יש 'מוצא פי ה'', ניצוץ אלוקי, וכאשר האדם ניזון מהלחם הגשמי, בפנימיות הוא ניזון מ'מוצא פי ה'' שבמזון.
גם הלגימה כפשוטה, שנעשית בהתוועדות חסידית, למשל, מגלה את המהות הפנימית ומבטלת את הפירוד לגמרי. בספר התניא מוסבר שכאשר יהודים עושים את גופם טפל ואת נפשם עיקר – הם יכולים לבוא למצב של "אחים ממש", ולהכרה שהנשמות "כולן מתאימות ואב אחד לכולנה". כאשר מתייחסים לגשמי כטפל, ככלי בלבד להפיק ממנו את 'מוצא פי ה'' שבתוכו, נשארת רק האחדות הרוחנית.
(תורת מנחם, כרך כט, עמ' 182) |
זמנים נוספים
שקיעה: 19:48
זריחה: 5:45
