בפרשתנו מצווה הקב"ה את משה רבנו: "נְקֹם נִקְמַת בְּנֵי יִשְׂרָאֵל מֵאֵת הַמִּדְיָנִים". משה מעביר את הציווי לבני ישראל ואומר: "הֵחָלְצוּ מֵאִתְּכֶם אֲנָשִׁים לַצָּבָא... לָתֵת נִקְמַת ה' בְּמִדְיָן".
מדוע שינה משה את דברי ה' מ"נקמת בני ישראל" ל"נקמת ה'"? רש"י מבאר: "לפי שעמדו כנגד ישראל, נחשבו הם כאילו עמדו כנגד הקב"ה". כלומר, מלחמתם של בני מדיין בעם ישראל נחשבה מלחמה בקב"ה.
כובד הראש של השכינה
ב'ליקוטי לוי יצחק' מבוארת המשמעות הפנימית של הדברים: "הקב"ה חפץ ומדקדק על כבודן של ישראל יותר מכבודו, ומשה בהפך – מדקדק על כבודו של הקב"ה יותר מכבודן של ישראל".
רעיון זה משתקף גם מדברי המגיד ממזריטש (אור תורה, ויגש), המבאר את המשנה "אין עומדים להתפלל אלא מתוך כובד ראש", שאדם צריך לכוון את תפילתו על כובד הראש של השכינה. להתפלל בשיברון לב על שהשכינה אינה גלויה. עליו לחוש שהחיסרון בגילוי האלוקות בעולם נוגע לו יותר מצרכיו האישיים. גם הבקשות הגשמיות שהוא מבקש – דירה, פרנסה, בריאות, נחת מהילדים וכו' – נובעות אף הן מהרצון להתמסר בלי הפרעות לעבודת ה'.
עלייה במסירת הציווי
ועדיין איך ייתכן שמשה רבנו, ש"שכינה מדברת מתוך גרונו", שינה מדברי הקב"ה? אם רצה להקפיד על כבודו של הקב"ה, היה יכול לומר תחילה כדברי ה' – "נקום נקמת בני ישראל", ולהוסיף אחר-כך "נקמת ה'"! גם כשהמגיד ממזריטש מפרש את 'כובד הראש' ככובד הראש של השכינה, אין זה סותר את המשמעות הפשוטה של התפילה – בקשת צורכי האדם.
אלא שהשגת "נקמת ה'" אפשרית רק בשלב שבו משה מוסר את הציווי לבני ישראל, ולא כשהציווי ניתן לו מפי הקב"ה. בשעה שקיבל את הציווי הייתה זו נקמת 'בני ישראל' בלבד, ואולם כשהגיע השלב שבו עליו למסור את הציווי לבני ישראל, ניתן הכוח להתעלות ל"נקמת ה'".
מתוך הירידה
בתורת החסידות נאמר הכלל: "כל הגבוה יותר, יורד למטה יותר". כאשר האור האלוקי מתגלה במקום נחות, בעולם הזה, הרי זה אור שבמקורו נעלה יותר מאור אלוקי המאיר בעולמות הרוחניים.
נקמת ה' במדיין נעשתה על־ידי בני ישראל, שהם בני-אדם, בשר ודם בעולם הזה התחתון, ואינם בטלים לקב"ה כמו מלאכים, שרפים ונשמות. אך דווקא בכוחם לגלות את האור האלוקי הנעלה ביותר. לכן כל יהודי ויהודי יקר לקב"ה, ותפקידם להוריד את האחדות האלוקית העליונה גם לתוך המציאות התחתונה, ובראש ובראשונה – לעמוד בתנועה נפשית של אהבת ישראל, מתוך שלילת כל עניין של פירוד לבבות. ועל-ידי זה פועלים את הגאולה האמיתית והשלמה.
(תורת מנחם כרך עג עמ' 96) | 
זמנים נוספים
שקיעה: 19:48
זריחה: 5:45
