"מִי שֶׁנָּדַר וְנִחַם עַל נִדְרוֹ – הֲרֵי זֶה נִשְׁאָל לְחָכָם, וּמַתִּירוֹ" (הלכות נדרים ד,ה)
זה אחד הרגעים המרגשים בשנה – אמירת 'כל נדרי' בליל יום כיפור. המקור הראשון לנוסח 'כל נדרי' מופיע בתקופת הגאונים, ואזכור לדבר כבר מצוי בזוהר (חלק ב קטז,א). יש אומרים שאנשי כנסת הגדולה תיקנו את 'כל נדרי' בתחילת ימי הבית השני (שיטה מקובצת נדרים כג,ב).
גדולי הדורות עסקו בשאלה המתבקשת: מדוע הדבר החשוב ביותר בליל היום הקדוש הוא התרת נדרים דווקא?
ניתנו לכך הסברים מגוּונים מנקודת מבט הלכתית. אדמו"ר ה'צמח צדק' אומר רעיון חסידי מקורי: אנו עושים התרת נדרים בערב יום הכיפורים, כדי שגם הקב"ה יעשה כביכול התרה לנדרים שלו.
הלוא נדר עניינו שהאדם אומר על דבר מסוים שיהיה אסור עליו. התרת הנדר הופכת בחזרה את האסור למותר. איסורי התורה הם מעין 'נדרים' של הקב"ה, שגזר שהדברים הללו יהיו אסורים. כאשר מבקשים ביום הכיפורים שהקב"ה יסלח על חטאינו ויהפוך את הזדונות לזכויות, למעשה מבקשים ממנו שיתיר את הנדרים שלו על מעשים שכבר נעשו.
לכן מתחילים עם 'כל נדרי', ומייד אחר-כך אומרים את הפסוק "ונסלח לכל עדת בני ישראל". לאחר שהתרנו את הנדרים שלנו, ביכולתנו לפנות אל הקב"ה ולבקש ממנו 'ונסלח', שכביכול יתיר את הנדרים שלו ויסלח על חטאינו. | 
זמנים נוספים
שקיעה: 19:48
זריחה: 5:45
