יצר המחלוקת
"ותמת שם מרים... וירב העם עם משה" (במדבר כ,א-ג). חז"ל מציינים (ברכות ה,א) שלוש דרכים לנצח את יצר הרע: לימוד תורה, קריאת שמע ויום המיתה: "יעסוק בתורה... אם ניצחו – מוטב, ואם לאו, יקרא קריאת שמע... אם ניצחו – מוטב, ואם לאו, יזכור לו יום המיתה". הדרך האחרונה היא הקיצוניות החריפה ביותר. אבל לגבי יצר הרע של מחלוקת – אפילו דרך זו אינה מועילה, שכן "ותמת שם מרים ותיקבר שם", ומייד – "וירב העם עם משה".
(מאוצרנו הישן)
מתנות טובות
"ולא היה מים לעדה וייקהלו על משה ועל אהרון" (במדבר כ,ב). שלושה פרנסים טובים עמדו לישראל, אלו הן: משה, אהרון ומרים. ושלוש מתנות טובות ניתנו על-ידם – באר, ענן ומן. באר בזכות מרים. מתה מרים, נסתלקה הבאר וחזרה בזכות אהרון. עמוד הענן בזכות אהרון. מת אהרון, נסתלקו ענני הכבוד וחזרו העננים בזכות משה. מת משה – נסתלקו כולם.
(תענית ט)
טעם השמן והדבש
"לא מקום זרע ותאנה וגפן ורימון, ומים אין לשתות" (במדבר כ,ה). לא הזכירו זית, שמן ודבש, שטעמים אלה היו טועמים במן, שטעמו היה כצפיחית בדבש וכלשד השמן. משום כך נשאו המרגלים רק אשכול ענבים ומן הרימונים ומן התאנים, אבל לא מן הזיתים והתמרים, שאת טעמם טעמו במן.
(משך חכמה)
שני סגנונות עבודה
"ודיברתם אל הסלע" (במדבר כ,ח). בפרשת בשלח נאמר "והכית בצור". כי 'צור' נמשך משם אלוקים, כנאמר "אין צור כאלוקינו", ואילו 'סלע' נמשך משם הוי'ה, "הוי'ה סלעי ומצודתי". 'צור' מסמל את עבודת ביטול הרע ושלילתו – 'אתכפיא סטרא אחרא', ואילו 'סלע' מסמל את הפיכת הרע לטוב והחושך לאור – 'אתהפכא חשוכא לנהורא'. בעבודת ה'אתכפיא' צריכה להיות 'הכאה' וביטוש, אך בעבודת ה'אתהפכא' דיי בדיבור לגילוי 'הבאר'.
(אור התורה)
ביקשו כראוי
"שמעו נא המורים, המן הסלע הזה נוציא לכם מים" (במדבר כ,י). עיקר חטאם של משה ואהרון היה שדיברו לישראל בלשון "שמעו נא המורים". ואף-על-פי שהרבה נביאים דיברו בחריפות לשון כזאת, כאן לא היו ראויים לכך, כי בני ישראל ביקשו מים, דבר הנחוץ לחיי אדם, ולא היה צורך לדבר איתם קשות.
(יד יוסף)
השוטים הגדולים ביותר
"שוטים מורים את מוריהם" (רש"י). 'שוטים' ו'מורים את מוריהם' – הם עניין אחד. כי כתוב (משלי כו,יב) "רָאִיתָ אִישׁ חָכָם בְּעֵינָיו, תִּקְוָה לִכְסִיל מִמֶּנּוּ". מי שרוצה ללמד את רבו, רואה עצמו חכם גדול ביותר, ולכן אפילו כסיל עולה עליו. נמצא שהמורים את מוריהם הם השוטים הגדולים ביותר.
(רבי אברהם-מרדכי מגור)
אילו היה מוחל
"יען לא האמנתם בי להקדישני לעיני כל בני ישראל" (במדבר כ,יב). מדברי רש"י כאן אנו למדים שמשה נענש על הכאת הסלע, ואילו בגמרא רש"י מפרש שנענש על שאמר "שמעו נא המורים". שני הפירושים אחד הם: באמת נענש על הכאת הסלע. אבל אילו היה מעביר על מידותיו ומוחל לעם, היו מוחלים אף לו על חטאו. ואולם כשאמר "שמעו נא המורים" ולא מחל לעם, אף הוא נענש על חטאו.
(מהרש"א)
עולם הדיבור והמעשה
"ויך את הסלע במטהו" (במדבר כ,יא). דרגת הדור שיצאו ממצרים הייתה עניין הדיבור, ואילו בחינתו של הדור שנכנס לארץ הייתה המעשה. משה היכה את הסלע ולא הסתפק בדיבור, ביודעו את דרגתו ובחינתו של הדור שנכנס לארץ. אך לאמיתו של דבר היה עליו להעלות גם דור זה לבחינת הדיבור.
(אור תורה) |
זמנים נוספים
שקיעה: 19:48
זריחה: 5:45
