שאלה: האם נכון לדלג על חלק מהתפילה כדי להספיק להתחיל שמונה-עשרה עם הציבור?
תשובה: בשולחן ערוך מובאת פסיקה של הגאונים והראשונים, שיש לדלג על 'פסוקי דזמרה' (מקצתם, ואם אין ברירה – אף כולם) כדי להספיק להתפלל עם הציבור.
בשולחן ערוך נפסק: "אין אומרים הזמירות במרוצה, כי אם בנחת", ופירש הגרא"ח נאה: "שהדילוג עדיף מאשר אמירת פסוקי דזמרה במרוצה, כי באמירה זו בולט וניכר שהאדם מקצר בשבחו של מקום".
ואולם ה'מגיד מישרים' (המלאך שהדריך את מרן הבית יוסף) העיר לו, שאין לדלג אפילו על מילה אחת, כי זה גורם את מניעת השפע לעולם. דבריו צוטטו בספרי קבלה וחסידות. בעקבות זאת כתב ה'משנה ברורה': "והרבה אנשי מעשה נוהגים להתפלל כסדר מטעם זה, אפילו אם איחרו לבית הכנסת" (אם כי הוא מביא גם דעה אחרת).
הרבי מליובאוויטש הורה למנהל בית ספר: "אף שהדין ברור שמדלגים, אבל יש לראות את הנולד, ובמשך זמן קצר, וכבר ראינו זה במוחש, שההיתר לדלג מביא תיכף ומייד להעדר חשיבות עניין התפילה. ותחילה מדלגים על הסדר שלפני 'הודו', ואחר-כך – על פסוקי דזמרה וכו' וכו'. ובמילא בנוגע לפועל... יש לצדד בכל האפשרויות והאופנים שהנערים גם לא יידעו מההיתר לדלג...".
יש להתאמץ להקדים לבית הכנסת, כדי להצליח להתפלל במניין. אם המניין ממהר, יתחיל עם הציבור וימשיך בקצב שלו, באופן שיוכל לכוון את פירוש התפילה. תפילתו תהיה מעין תפילה עם הציבור.
מקורות: טושו"ע או"ח סי' נא ס"ח וסי' נב, נו"כ ושו"ע אדה"ז ופסקי תשובות שם, וש"נ. מגיד מישרים פ' בהר. בדי השלחן סי' יח ס"ק יב. שלחן מנחם או"ח ח"א סי' עא, וש"נ. | 
זמנים נוספים
שקיעה: 19:48
זריחה: 5:46
