קַדֵּשׁ עַצְמְךָ. התורה מצווה (ויקרא כ,ז): "וְהִתְקַדִּשְׁתֶּם וִהְיִיתֶם קְדֹשִׁים". כוונת הציווי, לדברי המפרשים (רמב"ן על הפסוק): "קדש עצמך במותר לך". כלומר, על האדם לנהוג קדושה ולהגביל את עצמו גם בדברים שהתורה התירה לו.
וכי לא דיי במצוות הרבות שהתורה עצמה נתנה לנו? מתברר (לקוטי שיחות, כרך א, עמ' 256) שבציווי "קדש עצמך במותר לך" טמון עניין נשגב ביותר. אחת המטרות העיקריות של מצוות התורה היא לזכך את נפשו של האדם ולקרבה אל ה', וכאן יש יתרון גדול לעבודה בדרך של "קדש עצמך במותר לך".
כשיהודי מסתפק בקיום המצוות בלבד, ייתכן שהוא עושה זאת מתוך כפייה, באין ברירה; ואולם כשהוא מקדש את עצמו גם בדברים המותרים – זו הוכחה שהתורה והמצוות אינן עול עליו, אלא להפך, הוא מזדהה עימן כל-כך, עד שהוא מחפש דרך להחדיר את אור הקדושה גם בדברים המותרים. לכן עבודה זו דווקא מביאה את הזיכוך הנעלה ביותר.
עבודה זו חיונית לקירוב הגאולה. כשהאדם, בבחירתו החופשית, שם רסן לתאוותיו הגשמיות ומגביל את עצמו גם בדברים המותרים, הוא מסיר את 'הערלה הדקה' שעל ליבו, שאותה אין קיום המצוות עצמו יכול להסיר, וזו הכנה לגאולה השלמה.
אחד החידושים המרכזיים שיתחוללו בביאת המשיח הוא, שאז הקב"ה יתגלה בכל הבריאה כולה. ייפקחו עינינו לראות שהקב"ה שוכן לא רק בענייני תורה ומצוות, אלא בכל פרט של הבריאה. ההכנה להתגלות זו היא ההתקדשות בדברים המותרים דווקא. | 
זמנים נוספים
שקיעה: 19:48
זריחה: 5:45
