עם הרב דוד קפלן
מנהל בית חב"ד נווה חוף, ראשון-לציון
האם אדם יכול להיות בן-חורין באמת, כשכל חייו הוא משועבד למטלות אין-סופיות?
כל מי שעושה דברים מתוך תחושת כורח, אינו יכול להרגיש בן-חורין, כי משהו חיצוני מכתיב לו מה לעשות. אפילו אם אשתו מורה לו להביא את סלי הקניות מהאוטו, משהו בתוכו מתקומם, כי היא קובעת לו מה לעשות.
לפי זה, כולנו אמורים להרגיש 'עבדים', כי אנחנו משועבדים מבוקר ועד ערב למטלות שגורמים אחרים מטילים עלינו: המשפחה, הבוס, רשויות החוק וכדומה.
כיהודים אנחנו גם נדרשים לקיים את ציוויי התורה, ושוב יכולה להיות אותה הרגשה, שמישהו מחייב אותי להתפלל ולקיים מצוות וכו'.
ובכל-זאת אמרו חכמינו שהתורה הופכת את האדם לבן-חורין: "אין לך בן-חורין אלא מי שעוסק בתלמוד תורה" (אבות ו,ב). כי העיסוק בתורה משנה את נקודת המבט – במקום שהאדם יעמיד את עצמו במרכז ויחוש שאחרים מכריחים אותו לעשות דברים כאלה ואחרים, הוא מפנים שזה מה שהוא עצמו רוצה באמת, וממילא אין כאן 'עבדות'.
הוא רוצה לעבוד את ה', להתפלל אליו, ללמוד את תורתו ולקיים את מצוותיו. הוא רוצה לעזור בבית, לטפל בילדים. הוא רוצה לעשות את עבודתו כראוי. הוא רוצה להתנהג כחוק, כי זו טובת הציבור.
ברגע שהאדם מאמץ גישה זו, הוא נעשה בן-חורין. איש כבר אינו משעבד אותו ואינו מכריח אותו, אלא הוא עושה את הדברים בחדווה ומתוך הכרה שזה רצונו.
חודשי המלחמה גורמים לנו להבין עד כמה שום דבר אינו מובן מאליו. מכאן הכרת התודה המתחייבת כלפי הבורא על כל הטוב שיש לנו. הפנמת הכרה זו הופכת אותנו לבני-חורין באמת. | 
זמנים נוספים
שקיעה: 19:48
זריחה: 5:46
