על המילים "אישה כי תזריע" רש"י מביא את דברי המדרש (רבה): "אמר ר' שמלאי, כשם שיצירתו של אדם אחר כל בהמה, חיה ועוף במעשה בראשית, כך תורתו נתפרשה אחר תורת בהמה חיה ועוף".
דיני טומאת אדם נכתבו אחרי דיני אכילת בעלי-החיים (הקרבנות, ובעלי-החיים הכשרים והטמאים), מפני שהתורה הולכת מן הקל אל הכבד – תחילה בעלי־החיים, שאינם יכולים להמרות את פי ה', ולאחריהם האדם, העלול להתפתות ולהישמע ליצר הרע.
מן הקל אל הכבד
ר' שמלאי רואה בנחיתות האדם את הסיבה להיבראו אחרון במעשה בראשית. לכן גם תורתו של האדם באה אחרי תורת בעלי־החיים, משום שסדר הלימוד של האדם הוא מן הקל אל הכבד, וה'בירור' הרוחני של האדם קשה מ'בירורם' של בעלי-החיים.
דברי ר' שמלאי קשורים לכך שלא היה בעל ייחוס משפחתי חשוב. ואכן, רש"י (פסחים סב,ב) מזכיר שר' יוחנן סירב (בתחילה) ללמוד עם ר' שמלאי ב'ספר יוחסין' – חיבור קדום, שלדעת רש"י היו בו ברייתות שמפרשות את ספר דברי הימים לפי ייחוסי השבטים ומשפחותיהם.
שתי גישות
לעומתו, ר' יוחנן, שהיה מיוחס ומומחה לספר היוחסין, רואה את העובדה שתורתו נתפרשה אחרי תורת בעלי-החיים במעלתו של האדם. על הפסוק (תהילים קלט,ה) "אָחוֹר וָקֶדֶם צַרְתָּנִי" נאמר במדרש (ויקרא רבה יב,ב): "אם זכה אדם, נוחל שני עולמות, הזה והבא, ככתוב 'אחור וקדם צרתני'". היינו שבריאתו המאוחרת היא לשבחו!
לכן ר' יוחנן מוסיף ואומר במדרש: "אף קילוסו לא בא אלא באחרונה". עובדת בריאתו באחרונה היא לשבחו, כשם שבקילוס הקב"ה הולכים מן הקל אל הכבד: תחילה הדומם, הצומח והחי ורק אחר-כך המְדַבֵּר, ככתוב (תהילים קמח,י): "הַחַיָּה וְכָל בְּהֵמָה, רֶמֶשׂ וְצִפּוֹר כָּנָף" ורק אחר-כך "מַלְכֵי אֶרֶץ וְכָל-לְאֻמִּים".
מעלת היגיעה העצמית
בעומק יותר, גם ר' שמלאי סבור שמעלתו של האדם גדולה ביותר, אבל מעלה זו אינה מעת בריאתו אלא להפך – מתוך נחיתותו בבריאתו הוא נדרש לעבודה עצמית מייגעת, ומתוך היגיעה הוא מגיע למעלה גדולה מכל הבריאה כולה. לכן אמר: "כשם שקילוסו אינו אלא אחר בהמה, חיה ועוף, כך ברייתו אינה אלא אחר בהמה חיה ועוף", כי כשם ש'קילוסו' בא בזכות עבודתו, כך מעלתו בבריאתו היא בזכות עבודתו העצמית.
לעומתו, ר' יוחנן, שמביט על מעלת האדם מעצם בריאתו, אומר בניסוח הפוך (בראשית רבה): "אף בקילוס אינו בא אלא באחרונה". היינו שכשם שמעלת האדם באה לידי ביטוי כבר בבריאתו, כך 'קילוסו' מבטא את מעלתו כמי שנעלה מכל פרטי הבריאה האחרים.
(לקוטי שיחות, כרך ז, עמ' 74) |
זמנים נוספים
שקיעה: 19:48
זריחה: 5:46
