שאלה: אילו שינויים הלכתיים חלים מ'ראש השנה לאילנות' השנה?
תשובה: יש בתורה מצוות הקשורות בפירות האילנות, והן משתנות על-פי השנים. לעניין זה נמנות השנים מט"ו בשבט, שבי"ד בחודש מסתיימת שנה ובט"ו בו מתחילה שנה חדשה.
עד ט"ו בשבט כבר ירדו בדרך כלל רוב גשמי השנה, ועלה שרף חדש באילנות. לכן כל חנטת פרי שהעץ מוציא מכאן ואילך – שייכת לשנה החדשה.
פירות ארץ ישראל חייבים בהפרשת תרומות ומעשרות. מצווה זו כוללת הפרשת 'תרומה גדולה' (לכוהן), 'מעשר ראשון' (ללוי) וממנו 'תרומת מעשר' (לכוהן). נוסף על כך יש להפריש עוד מעשר, שייעודו משתנה לפי השנים: בשנים א,ב,ד,ה למחזור שנות השמיטה – 'מעשר שני', ואילו בשנים ג,ו לשמיטה – 'מעשר עני' (יבול שנת השמיטה עצמה פטור ממעשרות).
במובן זה לא חל עכשיו שינוי, מכיוון שהשנה החולפת וזו שמתחילה בט"ו בשבט שתיהן שנות 'מעשר שני' (שנים א-ב לשמיטה). ואולם יש לזכור שאין להפריש תרומות ומעשרות מיבול שנה אחת על שנה אחרת (וכאמור, התאריך הקובע לשנה חדשה הוא ט"ו בשבט).
ט"ו בשבט קובע גם לגבי עץ שעברו עליו שלוש שנות 'ערלה'. הפירות שחנטו מט"ו בשבט של השנה הרביעית – אינם 'ערלה'. חנטה מוקדמת הייתה השנה בשסק, בזנים מסוימים של אפרסקים ונקטרינות, וכמו-כן בלימונים ובזן חדש של תפוז דם. שאר הפירות יחנטו השנה אחרי ט"ו בשבט, והם שייכים לשנה החדשה.
מנהג ישראל שלא לומר 'תחנון' ביום זה. יש הלובשים בגדי חג, ובין הספרדים יש הנוהגים לומר ליקוטים מהתנ"ך ומהזוהר וכו', ברוח הפסוק "כי האדם עץ השדה".
מקורות: רמב"ם הל' מעשר פ"ט ה"ב. שו"ע או"ח סי' קלא ס"ו. מג"א ופר"ח שם. השלמה לשו"ע אדה"ז שם (נדפס במהדורה החדשה בכרך ד עמ' תכה) ס"ח. יו"ד סי' רצד ס"ד. סי' שלא סעיפים יז, נט, קכה. ליקוטי מהרי"ח ח"ג קטו, ב. ספר 'פרי עץ הדר' (תיקון לט"ו בשבט). | 
זמנים נוספים
שקיעה: 19:48
זריחה: 5:45
