עם הרב מנחם-מענדל גרונר
מראשי ישיבת תומכי תמימים קריית גת
מדוע מכתב לבקשת ברכה שכותבים לרבי מכונה 'פדיון נפש'?
מראשית ימיה של תנועת החסידות התפתח נוהג בקרב החסידים לכתוב לרבם מכתב, המכונה 'פתקה' או 'קוויטל', שבו הם מזכירים לפניו את עצמם ואת בני ביתם, בבקשה שיתפלל בעבורם.
נוסף על המכתב ובו השמות לברכה נהגו החסידים לצרף סכום כסף לצדקה, דמי 'פדיון נפש', וכך קיבל המכתב את הכינוי 'פדיון נפש' (או 'פ"נ' בראשי תיבות). אבל באמת העיקר הוא כלשון אברהם אבינו "תן לי הנפש".
כתיבת 'פדיון נפש' נעשית מתוך רצינות רבה. נוהגים ליטול ידיים תחילה ולתת צדקה. המתפללים בחגירת אבנט חוגרים עצמם באבנט קודם הכתיבה. לפני הכתיבה מהרהרים בתשובה ומקבלים קבלה טובה או הידור מצווה נוסף.
ל'פדיון נפש' נוסח מיוחד, הנבדל מבקשות ברכה אחרות. הוא נפתח במילים: "אנא לעורר רחמים רבים עבור נר"ן (נפש רוח נשמה) של...", ואז מפרטים את השם המלא של מבקש הברכה ושם אימו והבקשות לתפילה. בהמשך מזכירים את שמות בני המשפחה ועוד שמות לברכה. בסיום חותם הכותב את שמו המלא ושם אימו.
אחרי הכתיבה קוראים בעמידה את ה'פדיון נפש'. הרבי כתב בעניין יום ההילולא של חותנו, הריי"צ, שבעת הקריאה יתאר כל אחד ואחד לעצמו כאילו הוא עומד לפניו. לאחר מכן מכניסים את המכתב לאחד מספריו של בעל ההילולא, ושולחים אותו להניחו על הציון הקדוש.
עם זה, הרבי מליובאוויטש נהג להשיב על כל מכתב לבקשת ברכה, גם אם לא נכתב כ'פדיון נפש', בנוסח "הפ"נ נתקבל". הרי שראה בכל פנייה לבקשת ברכה סוג של 'פדיון נפש'. | 
זמנים נוספים
שקיעה: 19:48
זריחה: 5:45
