חיבת המצווה
"משארותם צרורות בשמלותם" (שמות יב,לד). בהמשך נאמר שבני ישראל שאלו מהמצרים "כלי כסף וכלי זהב ושמלות", ורש"י מבאר שהשמלות היו חשובות להם מן הכסף והזהב. החשיבות נבעה מכך שבני ישראל צררו בשמלות את המצות, וחביבות המצווה היא שהעלתה את חשיבותן.
(רבי ישראל ממודז'יץ)
זהירות מ'משהו'
"כי גורשו ממצרים ולא יכלו להתמהמה" (שמות יב,לט). רמז לחמץ בפסח ב'משהו', כי "לא יכלו להתמהמה", אף לא לרגע קט, שכבר היו במ"ט שערי טומאה.
(ישמח משה)
אפילו לא רגע
ברגע האחרון של הגלות חשו בני ישראל שאין להם שום אפשרות להישאר במצרים ולו רגע אחד, ולכן הייתה היציאה בחיפזון כזה.
(הרב יעקב-משה חרל"פ)
הלילות השלימו
"ומושב בני ישראל אשר ישבו במצרים שלושים שנה וארבע-מאות שנה" (שמות יב,מ). מהירידה למצרים ועד היציאה ממנה עברו רד"ו (210) שנה בלבד, והיה חסר ק"ץ (190) שנה. אלא נאמר במדרש שהלילות, שגם בהם שעבדו אותם, השלימו. וזה מרומז בפסוק (איוב כח,ג) "קץ שם לחושך".
(עיטורי תורה)
ליקוט הניצוצות
"וינצלו את מצרים" (יב,לו). בני ישראל ליקטו את כל ניצוצות הקדושה שהיו במצרים, ובכך השאירו אותה כמצולה שאין בה דגים.
(תורה אור)
מה נשאר
ידוע שבכל דבר בעולם טמון ניצוץ אלוקי המחייהו ומקיימו. אם בני ישראל הוציאו את כל ניצוצות הקדושה ממצרים, הייתה מצרים צריכה להתבטל לגמרי, וכיצד הוסיפה להתקיים? אלא שבני ישראל ביררו רק את הניצוצות שנדרשו לברר, ולא את הניצוצות שניתנו למצרים לצורך קיומה.
(שיחות קודש)
ניצול והצלה
"וינצלו" מלשון הצלה. הממון שבני ישראל הוציאו ממצרים זכה להינצל ולהתעלות, כי אילו היה נשאר שם, היה שבוי בידי הסטרא אחרא.
(רבי מרדכי-יוסף מאיזביצה)
הטבע ככלי ביד ה'
התרבות המצרית דגלה בפולחן כוחות הטבע, המגיעים לשיאם בחודש האביב, שבו הטבע פורח בכל הדרו. לכן בחר הקב"ה בחודש זה דווקא להוצאת ישראל ממצרים, כדי להראות לעין כול שהטבע הוא כלי ביד ה' ואין לו שום כוח לעצמו.
(הרבי מליובאוויטש) | 
זמנים נוספים
שקיעה: 19:48
זריחה: 5:45
