חב''ד כל הלב לכל אחד
תרומה | לימוד יומי | חנות | בתי חב"ד | צור קשר
זמנים נוספים שקיעה: 18:04 זריחה: 6:47 ז' בחשון התשפ"ז, 18/10/26
חפש במדור זה
אפשרויות מתקדמות
הודעות אחרונות בפורום

שאלות אחרונות לרב

(אתר האינטרנט של צעירי אגודת חב"ד - המרכז (ע"ר

שיחת השבוע 1933 - כל המדורים ברצף
ערב שבת קודש פרשת בא, ט' בשבט ה'תשפ"ד, (19/01/2024)

מדורים נוספים
שיחת השבוע 1933 - כל המדורים ברצף
לחוש אכפתיות לכל יהודי
יש חדש
מי אשם באטימות הלב והמוח?
גאולת מצרים
זה רצונו
השלמת המלאכה
מסע הצלה בלתי-נתפס
רציתי לשאול
משמעות ט"ו בשבט
הנער מקובה במעמד ההיסטורי

מס' 1933, ערב שבת-קודש פרשת בא, ט' בשבט ה'תשפ"ד (19.01.2024)

צעירי אגודת חב"ד

יוצא לאור על-ידי המרכז לעזרי שליחות

ת"ד 14 כפר חב"ד 60840, טל' 073-3731777

עורך: מנחם ברוד  �  יו"ר: הרב יוסף יצחק הכהן אהרונוב

  עמדה שבועית

לחוש אכפתיות לכל יהודי

כיום הגישה הזאת נראית טבעית, אבל זה אופייה של מהפכה, שבסופה הדברים שחוללה נעשים מובנים מאליהם. מנהיגים שהטמיעו דרך ראייה אחרת

בשבת זו נציין את יום ההילולא י' בשבט, שבו נסתלק הרבי הריי"צ (רבי יוסף-יצחק שניאורסון) מליובאוויטש, והחלה להאיר שמשו של חתנו וממלא מקומו (רבי מנחם-מענדל שניאורסון) – הרבי מליובאוויטש.

שנות מנהיגותו של הרבי הריי"צ היו רצף מתמשך של מסירת נפש מול מציאות קשה ומאיימת. הוא קיבל את שרביט ההנהגה בשנים האיומות של השלטון הקומוניסטי ברוסיה, ועל אף אזהרות השלטונות פעל לשימור גחלת היהדות במרחבי רוסיה, עד שנאסר, הוגלה, ולבסוף שוחרר בתנאי שיעזוב את המדינה.

משם עבר ללטוויה ולפולין, והוסיף לעמוד בחזית המאבק הקיומי של עם ישראל, עד שבאה השואה, והוא ניצל בניסי ניסים והגיע לארה"ב. אך במקום לנוח בחוף המבטחים פתח הרבי במערכה להחייאת היהדות באמריקה, והניח את היסוד למפעל השלוחים שאותו פיתח לממדי ענק חתנו וממלא מקומו.

חשיבה במושגי כלל ישראל

הקו המאפיין את שני המנהיגים האלה הוא תחושת האחריות לעם ישראל וחשיבה במושגים של כלל ישראל. אם ליהודי בשיקגו אין תפילין – שנתם תידד מעיניהם. אם בניו-זילנד אין מקווה טהרה – הם יהפכו עולמות לבניית מקווה. אם במרוקו חסרים מוסדות חינוך על טהרת הקודש – ישלחו שלוחים כדי שיקימו אותם.

כיום הגישה הזאת נראית טבעית, אבל זה אופייה של מהפכה, שבסופה הדברים שחוללה נעשים מובנים מאליהם. זה לא היה כך לפני שבעים ושמונים שנה. קהילות שעברו את הטלטלות הנוראות של אמצע המאה העשרים – המהפכה הקומוניסטית והשואה – ניסו לאסוף את השברים ולהשתקם. מי היה יכול לחשוב על צורכי כלל ישראל.

הרבי הריי"צ, ובעקבותיו חתנו וממלא מקומו, חוללו מהפכה בהטמיעם דרך ראייה אחרת, שבמרכזה אחריות לכל יהודי באשר הוא. הם חינכו דורות לחוש אכפתיות ליהודי שאין לו תפילין, לבית יהודי שאין בפתחו מזוזה, למשפחה יהודית שמתקשה להשיג אוכל כשר, לילד יהודי שאין באזורו גן ילדים או בית ספר יהודי.

זו תחושת אכפתיות הנובעת מאהבת ישראל אמיתית, בלי לצפות לתמורה כלשהי. היהודים שאתה עוזר להם לא יצטרפו בהכרח לקהילתך, לא יימנו עם מעגל תומכיך ולא יגמלו לך על מאמציך. ובכל-זאת אתה הופך עולמות ועוזר להם, כי חונכת לחוש אכפתיות לכל יהודי ולהיות חסר מנוחה כל עוד לא קיבל מענה למצוקתו.

קריאה לכולנו

כיום עוד ועוד חוגים מאמצים את הדרך הזאת, אבל ראוי לזכור את מחוללי המהפכה, שמסרו את נפשם לטיפוח תודעה זו ולהשרשתה בליבות אלפי צעירים. הם שחינכו דורות לנכונות לעזוב משפחה תומכת וקהילה מחבקת ולצאת למרחקים, מתוך אותה תחושת אחריות לכל יהודי.

י' בשבט מפנה קריאה אל כל אחד ואחת מאיתנו – להפנים יותר את תחושת האחריות הזאת. לא להסתפק בדאגה למשפחתנו ולמעגל הקרוב אלינו, אלא לחשוב על עוד יהודי הזקוק לעזרה, גשמית או רוחנית. אהבת ישראל אמיתית, אהבת חינם, היא שתביא את הגאולה האמיתית והשלמה.


מחוללי המהפכה. הרבי הריי"צ (יושב) ולצידו חתנו, הרבי מליובאוויטש

  יש חדש

שבת הילולא

בשבת זו, י' בשבט, חל יום ההילולא של הרבי הקודם מליובאוויטש, אדמו"ר הריי"צ (רבי יוסף-יצחק שניאורסון), שנסתלק בשנת תש"י. נהוג לעלות לתורה בשבת זו, וכדי לאפשר לכל הקהל לעלות, עושים מנייני קריאה נוספים. כמו-כן לומדים פרקים ממאמר החסידות האחרון של בעל ההילולא ('באתי לגני'). בכל בתי כנסת חב"ד יהיו בע"ה השבת התוועדויות מיוחדות. בתי חב"ד רבים ברחבי הארץ מארגנים התוועדויות גדולות במוצאי שבת קודש, ברוב עם.

בית הרבי

בית אגודת חסידי חב"ד בארץ, הבית שנבנה בכפר חב"ד בדוגמת בניין '770', בית מדרשו של הרבי – מזמין את הציבור לבוא לקראת י' בשבט ובמוצאי השבת להתפלל בהעתק 'חדרו' של הרבי ולשגר את הבקשות וה'פדיונות' לציוּן הקדוש. לתיאום קבוצות: 0548113770.

לומדים תניא

בית חב"ד המרכזי בבאר-שבע מגיש את 'לומדים תניא' – חמישה כרכים ובהם 112 שיעורים מובנים ועשירים על חלקו הראשון של התניא, פרקים א-נג. השיעורים נועדו הן ללימוד עצמי הן כחומר למסירת שיעור. כעת במבצע מסובסד מיוחד – 100 ש"ח בלבד (במקום 200). הזמנות בטל' 086233197, או בהודעת ווטסאפ 0523632820.

  שלחן שבת

מי אשם באטימות הלב והמוח?

מכה אחר מכה ספג פרעה, וכאשר נראה היה שהפעם למד את הלקח וישחרר את בני ישראל – שב והקשה את ליבו. ערב מכת ברד התורה מספרת כי "וַיְחַזֵּק ה' אֶת לֵב פַּרְעֹה וְלֹא שָׁמַע אֲלֵהֶם כַּאֲשֶׁר דִּבֶּר ה' אֶל מֹשֶׁה" (שמות ט,יב).

העובדה שהקב"ה גרם לפרעה להתעקש ולהתבצר בסירובו איננה גורעת מאחריותו למעשיו, וכמו-כן מהיכולת שניתנה לו לחזור בתשובה. בכך יש לימוד מיוחד הנוגע לכל יהודי, המתמודד עם 'פרעה' שבלב – עם יצר הרע – הגורם 'טמטום הלב' ו'טמטום המוח'; היינו שרגשותיו ושכלו של האדם נאטמים בפני אור הקדושה.

כאילו הוצב מחסום

אטימות הלב מתבטאת באדישות וחוסר עניין בעבודת ה'. האדם מתפלל, אבל אין הוא מרגיש חיוּת. במקום שהלב יפעם בהתרגשות ובלהט של קדושה, ויפיץ לכל הגוף את החוויה של עבודת הבורא, הלב נשאר אטום כאבן. בהמשך 'טמטום הלב' גורר אטימות של המוח. האדם לומד תורה, ולא רק שברגע שהוא סוגר את הספר הלימוד נשכח ממנו, אלא שמלכתחילה אין אור התורה נקלט היטב במוחו.

עושה היהודי חשבון נפש ותוהה על מצבו. הוא מוצא שהתנהגותו היום הייתה טובה, ושלפי כללי ההלכה לא נפל בה פגם. ובכל-זאת, מרגע קומו בבוקר, על אף היותו רענן לאחר שנת הלילה, הוא חש קושי בלימוד ובתפילה. מבחינה גשמית מצבו מצוין. הוא אוכל ושותה מתוך הרגשת טעם, ישן בלי הפרעות, ובענייני המסחר הוא חריף ומתוחכם. ואולם כשהוא פותח ספר קודש – כאילו הוצב בפניו מחסום.

אפילו פרעה יכול

טוען היהודי: המצב הזה אינו באשמתי! הקב"ה הכביד את ליבי! וכי ביכולתי להתווכח עם הקב"ה?! ובכן, טענה זו היא טענת שקר וכזב, וכפי שנאמר (משלי יט,ג) "אִוֶּלֶת אָדָם תְּסַלֵּף דַּרְכּוֹ וְעַל ה' יִזְעַף לִבּוֹ". הסיבה שנענשת בכבדות הלב היא מפני שאתה גרמת למוחך וליבך להיאטם.

כלל גדול נאמר בספר התניא (פרק טו): "אי-אפשר לרשעים להתחיל לעבוד את ה' בלי שיעשו תשובה על העבר תחילה, לשבֵּר הקליפות שהם מסך המבדיל ומחיצה של ברזל". אי־אפשר לפתוח את המוח ואת הלב לקב"ה אם אין עושים תשובה על העבר. ומי לנו גרוע מפרעה, המושל במצרים, "ערוות הארץ", שדיכא את בני ישראל ורצח את ילדיהם, שגם אחרי שה' הכביד את ליבו יכול היה לחזור בתשובה!

משה שבלב

גם אם הקב"ה הכביד את ליבך, רצונו שתתגבר על כך ותשוב בתשובה שלמה. אם נדבק בך משהו מבחינת 'פרעה', זכור שיש בתוכך בחינת 'משה', שהיא נקודת היהדות הנצחית שבנפש, ובכוחה אפשר להתחיל לחזור ולהתקרב לקב"ה.

פרשתנו נפתחת בציווי ה' אל משה "בֹּא אֶל פַּרְעֹה". פירוש הדברים הוא, שעל משה ללכת אל ביתו של פרעה. יש משמעות גדולה בכך שמשה הולך לביתו של פרעה, למקום שבו הקליפה היא בשיא תוקפה, מקום של טומאה. הליכה זו נועדה להשפיע על פרעה לחזור בתשובה, ועל התשובה אין שום הגבלות.

(תורת מנחם, כרך מב, עמ' 135)

  מן המעיין

גאולת מצרים

חיבת המצווה

"משארותם צרורות בשמלותם" (שמות יב,לד). בהמשך נאמר שבני ישראל שאלו מהמצרים "כלי כסף וכלי זהב ושמלות", ורש"י מבאר שהשמלות היו חשובות להם מן הכסף והזהב. החשיבות נבעה מכך שבני ישראל צררו בשמלות את המצות, וחביבות המצווה היא שהעלתה את חשיבותן.

(רבי ישראל ממודז'יץ)

זהירות מ'משהו'

"כי גורשו ממצרים ולא יכלו להתמהמה" (שמות יב,לט). רמז לחמץ בפסח ב'משהו', כי "לא יכלו להתמהמה", אף לא לרגע קט, שכבר היו במ"ט שערי טומאה.

(ישמח משה)

אפילו לא רגע

ברגע האחרון של הגלות חשו בני ישראל שאין להם שום אפשרות להישאר במצרים ולו רגע אחד, ולכן הייתה היציאה בחיפזון כזה.

(הרב יעקב-משה חרל"פ)

הלילות השלימו

"ומושב בני ישראל אשר ישבו במצרים שלושים שנה וארבע-מאות שנה" (שמות יב,מ). מהירידה למצרים ועד היציאה ממנה עברו רד"ו (210) שנה בלבד, והיה חסר ק"ץ (190) שנה. אלא נאמר במדרש שהלילות, שגם בהם שעבדו אותם, השלימו. וזה מרומז בפסוק (איוב כח,ג) "קץ שם לחושך".

(עיטורי תורה)

ליקוט הניצוצות

"וינצלו את מצרים" (יב,לו). בני ישראל ליקטו את כל ניצוצות הקדושה שהיו במצרים, ובכך השאירו אותה כמצולה שאין בה דגים.

(תורה אור)

מה נשאר

ידוע שבכל דבר בעולם טמון ניצוץ אלוקי המחייהו ומקיימו. אם בני ישראל הוציאו את כל ניצוצות הקדושה ממצרים, הייתה מצרים צריכה להתבטל לגמרי, וכיצד הוסיפה להתקיים? אלא שבני ישראל ביררו רק את הניצוצות שנדרשו לברר, ולא את הניצוצות שניתנו למצרים לצורך קיומה.

(שיחות קודש)

ניצול והצלה

"וינצלו" מלשון הצלה. הממון שבני ישראל הוציאו ממצרים זכה להינצל ולהתעלות, כי אילו היה נשאר שם, היה שבוי בידי הסטרא אחרא.

(רבי מרדכי-יוסף מאיזביצה)

הטבע ככלי ביד ה'

התרבות המצרית דגלה בפולחן כוחות הטבע, המגיעים לשיאם בחודש האביב, שבו הטבע פורח בכל הדרו. לכן בחר הקב"ה בחודש זה דווקא להוצאת ישראל ממצרים, כדי להראות לעין כול שהטבע הוא כלי ביד ה' ואין לו שום כוח לעצמו.

(הרבי מליובאוויטש)

  אמרת השבוע

זה רצונו

באחת השנים האחרונות לחיי הרבי הריי"צ ביקר בארה"ב הרב הראשי לארץ ישראל, הרב יצחק-אייזיק הרצוג, ושהה בחג השבועות בשכונת קראון הייטס בניו-יורק. ביום השני של החג, שחל בשבת, לא הרגיש הרב בטוב לעת המנחה, ושלח שליח אל הרבי בבקשה לשלוח לו מניין.

הבחורים בישיבתו של הרבי לא רצו ללכת, מכיוון שרצו להתפלל עם הרבי. חתנו של הרבי, שכוּנה אז הרמ"ש, אמר לבחורים שזו בקשה של הרבי, ואז יצאו הבחורים אל הבית שבו שהה הרב. בקריאת התורה במנחה קראו את פרשת בהעלותך, והרב הרצוג אמר לבחורים שזו 'פרשה חב"דית', מכיוון שמדובר בה על הדלקת נרות, וזה מה שחסידות חב"ד עושה ברחבי העולם.

כשחזרו הבחורים וסיפרו את הדברים לרמ"ש, נהנה וחייך, ונתן לבחורים שיריים מסעודתו של הרבי הריי"צ.

  גאולהפדיה

השלמת המלאכה

שְׁבִיעִין חֲבִיבִין. למספר שבע משמעות רבה. הוא מייצג את המעגל השלם של הבריאה – השביעי חותם את השישה שלפניו. אפשר לראות זאת בתהליך הבריאה – העולם נברא בשישה ימים, והיום השביעי, השבת, שהיא קודש לה', סוגר את המעגל. גם במבנה החומר רואים זאת: החומר עצמו מורכב משישה צדדים – מזרח, מערב, צפון, דרום, מעלה ומטה, והשביעי מייצג את הכוח האלוקי שמתלבש בהם.

המדרש (ויקרא רבה פרשה כט,יא) קובע כלל: "כל השביעין חביבין לעולם", ובהמשך נמנית שורת דברים שבהם בולטת חביבותו של השביעי: השבת, שנת השמיטה, שנת היובל (הסוגרת שבע שמיטות), הרקיע השביעי, משה רבנו (השביעי לאברהם אבינו) ועוד.

למספר זה חשיבות מרכזית גם בתיקונו של העולם. על הפסוק (שיר השירים ה,א) "באתי לגני אחותי כלה", אומרים חז"ל (במדרש רבה על הפסוק) שהקב"ה אמר זאת בעת מתן תורה, כשירדה השכינה למטה. חז"ל מדייקים: "לגן אין כתיב כאן, אלא לגני", כלומר, למקום שכבר היה בו בעבר. שכן השכינה כבר הייתה בעולם הזה בראשית הבריאה, ומפני החטאים הסתלקה ועלתה למעלה, עד ששבה וירדה במעמד הר סיני.

המדרש מפרט שבעה דורות שסילקו את השכינה, ואחר-כך עמדו שבעה צדיקים ובתהליך הדרגתי החזירו אותה למטה. אברהם הורידהּ מהרקיע השביעי לשישי, יצחק – לחמישי, יעקב – לרביעי, לוי – לשלישי, קהת – לשני, עמרם – לרקיע הראשון, ומשה רבנו הורידהּ לארץ, במעמד הר סיני. רואים אפוא שתיקון הבריאה והחזרת השכינה למטה קשורים לדור השביעי דווקא, המסיים את עבודת הדורות שלפניו.

הַדּוֹר הַשְּׁבִיעִי. במאמר החסידות הראשון שהשמיע הרבי מליובאוויטש, בי' בשבט תשי"א, הקביל בין שבעת הדורות, מאברהם אבינו ועד משה רבנו, שהורידו את השכינה למטה, לשבעת הדורות של חסידות חב"ד. הרבי דייק בלשון חז"ל "כל השביעין חביבין" ולא "כל החביבין שביעין", ומזה משמע שעיקר חביבותו של השביעי היא בעצם היותו שביעי: "חביבותו אינה מצד עניין התלוי בבחירתו, רצונו ועבודתו, כי אם בזה שהוא שביעי, שזה בא מצד התולדה".

זה דורנו, הדור השביעי, שצריך לסיים את עבודת הדורות הקודמים ולהביא את הגאולה. ובלשון הרבי: "זה תובעים מכל אחד ואחד מאיתנו, דור השביעי, דכל השביעין חביבין. דעם היות שזה שאנחנו בדור השביעי הוא לא על-פי בחירתנו ולא על-ידי עבודתנו, ובכמה עניינים אפשר שלא כפי רצוננו, מכל מקום הנה כל השביעין חביבין, שנמצאים אנחנו בעקבתא דמשיחא, בסיומא דעקבתא, והעבודה – לגמור המשכת השכינה, ולא רק שכינה כי אם עיקר שכינה, ובתחתונים דווקא".

  מעשה שהיה

מסע הצלה בלתי-נתפס

יהודים ברחוב שנשאלו מפי הקצינים הגרמנים היכן מסתתר הרבי מליובאוויטש, מילאו פיהם מים ונמלטו באימה. הם היו בטוחים שהגרמנים מבקשים את נפשו

קצין האס-אס הביט בתדהמה בקבוצת היהודים שהצטופפה במשאית. "קיבלתי פקודה מהאבְּוֵהְר (המודיעין הצבאי הגרמני) לקחת את היהודים האלה לברלין", אמר לו ארנסט-פרידריך-בנימין בלוך, קצין המודיעין הגרמני.

קצין האס-אס לא השתכנע. "למה האבְּוֵהְר מתעניין ביהודים חרדים? צריך לירות בהם!", צרח לעבר קבוצת החסידים, בעודו מכוון את רובהו לעברם. אלה היו פמליית החסידים שבראשה נסע רבי יוסף-יצחק שניאורסון, האדמו"ר השישי בשושלת חב"ד.

שרשרת האירועים נפתחה בבוקר י"ז באלול תרצ"ט (1.11.1939). תלמידי הישיבה החב"דית באוטווצק שבפולין התעוררו לקול פיצוצים עזים. צבא הנאצים יימח שמם פלש לפולין.

הרבי יעץ לתלמידים לצאת מייד מפולין. הסכנה באוטווצק הייתה גדולה, והרבי יצא עם משפחתו וקומץ תלמידים לוורשה, בתקווה להמשיך משם הלאה.

בהגיעו לשכונה יהודית בצפון ורשה החליט הרבי להישאר שם בינתיים ולסייע לתלמידים נוספים להימלט למדינות ניטרליות. את הגבול עם ליטא סגרו הסובייטים רק בהמשך, ועד אז הספיקו אלפי תלמידי ישיבה, ובהם רבים מתלמידי 'תומכי תמימים' החב"דית, להימלט. אבל הרבי, שהתקשה לצעוד מרחקים גדולים ברגל, נותר לכוד בוורשה.

יומיים לפני ראש השנה התרחשה הפגזה קשה ביותר באזור הזה של העיר. הרבי מצא מקלט במרתף שרעד מעוצמת הפיצוצים. עם כניסת החג התאספו כאלף יהודים סביב הבית שבו שהה הרבי. כולם רצו להיות קרובים אליו.

במהלך שני ימי החג הפציצו מטוסי גרמניה את השכונה היהודית של ורשה ללא רחם. הרבי ומלוויו נאלצו לעבור ממקלט למקלט. באווירה נוראה זו נערכו גם תפילות יום הכיפורים. בט"ו בתשרי ת"ש נכנעה ורשה.

בכל אותם ימים לחצו חסידי הרבי בארצות-הברית על ממשלתם לפעול לחילוצו של הרבי. בראשם עמד הרב ישראל ג'ייקובסון, מנהל אגודת חסידי חב"ד באמריקה.


הרבי הריי"צ בבואו לארה"ב, אחרי מסע ההצלה הדרמטי

מסכת הקשרים הובילה עד שר החוץ, קוֹרדֶל הַאל, שאבי אשתו היה יהודי. בכירים נוספים במסדרונות השלטון פעלו בעניין. אחד מהם היה השופט לואיס ברנדייס, שתשע שנים קודם לכן פגש את הרבי בעת ביקורו בארה"ב, ואף ארגן פגישה בין הרבי לנשיא הוּבֶר.

בי"ח בתשרי ת"ש פנה בריינדס אל שר המשפטים האמריקאי, בנג'מין כהן, מיועציו הקרובים של רוזוולט. הלה העביר את הפנייה אל רוברט פֶּל, עוזר לראש החטיבה לעניינים אירופיים במשרד החוץ האמריקאי.

פל הכיר את הלמוט וולתט, מומחה לתעשייה וחבר המפלגה הנאצית. השניים נפגשו שנה קודם לכן, ונרקמו ביניהם קשרי ידידות. וולתט הבטיח לו בשעתו כי יעשה כל שביכולתו אם יתעורר מקרה מסוים שיהודי אמריקה ימצאו בו עניין. פל החליט לפרוע עכשיו את ההבטחה של ידידו.

וולתט נענה לאתגר הכבד. הוא החליט לפעול בחשאי. האדם שבו היה יכול לבטוח היה האדמירל וילהלם קנריס, ראש המודיעין הגרמני.

וולתט הכניס את קנריס בסוד העניין, והלה הסכים להירתם לפעולת החילוץ. למשימה המיוחדת גייס קנריס שלושה גרמנים בעלי שורשים יהודיים למחצה, ואת ראש משרד המודיעין בוורשה.

בהוראתו יצאו הארבעה למסע חיפושים אחר הרבי. המשימה לא הייתה פשוטה. בשל ההפגזות החליפו הרבי ופמלייתו מדי פעם בפעם את מקום מסתורם. יהודים ברחוב שנשאלו מפי הקצינים הגרמנים היכן הרבי מליובאוויטש מסתתר, מילאו פיהם מים ונמלטו באימה. הם היו בטוחים שהגרמנים מבקשים את נפשו של הרבי. המסר הועבר בחזרה לאמריקאים, ואלה העבירוהו לרב ג'ייקובסון. זה יידע את פמלייתו של הרבי כי קצינים גרמנים מנסים לאתרם כדי להצילם.

בי"ג בכסלו ת"ש נוצר המפגש המיוחל. הקצין בלוך מצא את הרבי, שמצבו הבריאותי לא היה טוב. כך החל מסע בלתי-ייאמן, שבו הרבי נכנס תחילה לתוך לועי הארי, לתוככי ברלין, בדרך ללטוויה.

בדרכם נאלצו להתמודד עם אין-ספור מחסומים של האס-אס. הרבי, רעייתו ואימו נסעו במכונית, ושאר חברי הפמליה ישבו במשאית. בכל הפעמים הצליח בלוך להרשים את החיילים, חוץ מאותו מחסום המתואר בראשית הדברים, שבו כמעט נסחט ההדק על הרבי ופמלייתו.

דרך ייסורים מקבילה התנהלה בכל הקשור לקבלת אשרות הכניסה לארה"ב. זו הושלמה כשבועיים לאחר שהרבי הגיע בשלום לריגה.

עשרה ימים נמשך מסע ההפלגה של הרבי ומלוויו לארה"ב. בט' באדר שני דרכו רגליו על אדמת אמריקה, כאשר המוני חסידים ואוהדים מקדמים את פניו בהתרגשות עצומה.

רק מתי מספר ידעו על מסכת התלאות שחווה הרבי ועל פעולת ההצלה הנועזת והמאמצים האדירים שהושקעו כדי להגיע לרגע הזה.

(על-פי 'להציל את הרבי')

  רציתי לשאול

עם הרב מנחם-מענדל גרונר

מראשי ישיבת תומכי תמימים קריית גת

מדוע מכתב לבקשת ברכה שכותבים לרבי מכונה 'פדיון נפש'?

מראשית ימיה של תנועת החסידות התפתח נוהג בקרב החסידים לכתוב לרבם מכתב, המכונה 'פתקה' או 'קוויטל', שבו הם מזכירים לפניו את עצמם ואת בני ביתם, בבקשה שיתפלל בעבורם.

נוסף על המכתב ובו השמות לברכה נהגו החסידים לצרף סכום כסף לצדקה, דמי 'פדיון נפש', וכך קיבל המכתב את הכינוי 'פדיון נפש' (או 'פ"נ' בראשי תיבות). אבל באמת העיקר הוא כלשון אברהם אבינו "תן לי הנפש".

כתיבת 'פדיון נפש' נעשית מתוך רצינות רבה. נוהגים ליטול ידיים תחילה ולתת צדקה. המתפללים בחגירת אבנט חוגרים עצמם באבנט קודם הכתיבה. לפני הכתיבה מהרהרים בתשובה ומקבלים קבלה טובה או הידור מצווה נוסף.

ל'פדיון נפש' נוסח מיוחד, הנבדל מבקשות ברכה אחרות. הוא נפתח במילים: "אנא לעורר רחמים רבים עבור נר"ן (נפש רוח נשמה) של...", ואז מפרטים את השם המלא של מבקש הברכה ושם אימו והבקשות לתפילה. בהמשך מזכירים את שמות בני המשפחה ועוד שמות לברכה. בסיום חותם הכותב את שמו המלא ושם אימו.

אחרי הכתיבה קוראים בעמידה את ה'פדיון נפש'. הרבי כתב בעניין יום ההילולא של חותנו, הריי"צ, שבעת הקריאה יתאר כל אחד ואחד לעצמו כאילו הוא עומד לפניו. לאחר מכן מכניסים את המכתב לאחד מספריו של בעל ההילולא, ושולחים אותו להניחו על הציון הקדוש.

עם זה, הרבי מליובאוויטש נהג להשיב על כל מכתב לבקשת ברכה, גם אם לא נכתב כ'פדיון נפש', בנוסח "הפ"נ נתקבל". הרי שראה בכל פנייה לבקשת ברכה סוג של 'פדיון נפש'.

  פינת ההלכה ומנהג

משמעות ט"ו בשבט

שאלה: אילו שינויים הלכתיים חלים מ'ראש השנה לאילנות' השנה?

תשובה: יש בתורה מצוות הקשורות בפירות האילנות, והן משתנות על-פי השנים. לעניין זה נמנות השנים מט"ו בשבט, שבי"ד בחודש מסתיימת שנה ובט"ו בו מתחילה שנה חדשה.

עד ט"ו בשבט כבר ירדו בדרך כלל רוב גשמי השנה, ועלה שרף חדש באילנות. לכן כל חנטת פרי שהעץ מוציא מכאן ואילך – שייכת לשנה החדשה.

פירות ארץ ישראל חייבים בהפרשת תרומות ומעשרות. מצווה זו כוללת הפרשת 'תרומה גדולה' (לכוהן), 'מעשר ראשון' (ללוי) וממנו 'תרומת מעשר' (לכוהן). נוסף על כך יש להפריש עוד מעשר, שייעודו משתנה לפי השנים: בשנים א,ב,ד,ה למחזור שנות השמיטה – 'מעשר שני', ואילו בשנים ג,ו לשמיטה – 'מעשר עני' (יבול שנת השמיטה עצמה פטור ממעשרות).

במובן זה לא חל עכשיו שינוי, מכיוון שהשנה החולפת וזו שמתחילה בט"ו בשבט שתיהן שנות 'מעשר שני' (שנים א-ב לשמיטה). ואולם יש לזכור שאין להפריש תרומות ומעשרות מיבול שנה אחת על שנה אחרת (וכאמור, התאריך הקובע לשנה חדשה הוא ט"ו בשבט).

ט"ו בשבט קובע גם לגבי עץ שעברו עליו שלוש שנות 'ערלה'. הפירות שחנטו מט"ו בשבט של השנה הרביעית – אינם 'ערלה'. חנטה מוקדמת הייתה השנה בשסק, בזנים מסוימים של אפרסקים ונקטרינות, וכמו-כן בלימונים ובזן חדש של תפוז דם. שאר הפירות יחנטו השנה אחרי ט"ו בשבט, והם שייכים לשנה החדשה.

מנהג ישראל שלא לומר 'תחנון' ביום זה. יש הלובשים בגדי חג, ובין הספרדים יש הנוהגים לומר ליקוטים מהתנ"ך ומהזוהר וכו', ברוח הפסוק "כי האדם עץ השדה".

מקורות: רמב"ם הל' מעשר פ"ט ה"ב. שו"ע או"ח סי' קלא ס"ו. מג"א ופר"ח שם. השלמה לשו"ע אדה"ז שם (נדפס במהדורה החדשה בכרך ד עמ' תכה) ס"ח. יו"ד סי' רצד ס"ד. סי' שלא סעיפים יז, נט, קכה. ליקוטי מהרי"ח ח"ג קטו, ב. ספר 'פרי עץ הדר' (תיקון לט"ו בשבט).

  חיים יהודיים

הנער מקובה במעמד ההיסטורי

המשפיע החסידי הרב יונה סלפושניק מירושלים הוא מן היחידים שעדיין חיים עימנו שזכה להשתתף בהתוועדות ההיסטורית שבה קיבל עליו הרבי מליובאוויטש את נשיאות חסידות חב"ד

תעודת זהות. הרב יונה סלפושניק נולד בשנת תרצ"ו, למשפחה שמוצאה מליטא. בהיותו כבן ארבע-עשרה נחשף לאורה של תורת החסידות. זכה להיות בימי הבראשית של הנהגת הרבי מליובאוויטש. שימש שליחו בדרום אמריקה. לפני כחמישים שנה עלה לארץ ומשמש משפיע קהילת חב"ד בשכונת סנהדריה המורחבת בירושלים.


"הייתה תחושה כללית שזה עומד להתרחש". הרב סלפושניק

תגלית בקובה. אחרי השואה, בהיותי נער צעיר, התגוררנו בהוואנה, בירת קובה. שם הכרתי את הרב צמח גורביץ, בנו של הרב 'איצ'ה מתמיד' הי"ד. למדתי בתיכון עממי, ואבא ביקש מר' צמח שילמד איתי לקראת בר-המצווה. למדנו גמרא וגם תניא, וכך נחשפתי לתורת החסידות.

החסיד דאג. ר' צמח סיפר לי על הרבי הריי"צ ועל תשוקתו לנסוע אליו. הוא אכן נסע, ובתוך כך הרבי הסתלק. ר' צמח דאג לסדר לי אשרת כניסה לארה"ב, ובאלול תש"י הגעתי לניו-יורק, והשתלבתי בישיבה בבדפורד שבברוקלין.

זיכרונות. הישיבה שכנה לא רחוק מבית המדרש המרכזי של חב"ד, '770', והייתי נוהג לבקר שם מעת לעת. הייתי רואה את חתנו של הרבי, שכּוּנה 'הרמ"ש', יושב לפעמים עם הבחורים המבוגרים שהגיעו מרוסיה ומתפלפל איתם בלימוד. זו הייתה שנת האבל על הרבי הריי"צ, וראיתי חסידים עצובים. עם זה הרגשתי שברור כי 'הרמ"ש' יהיה הרבי.

המעמד ההיסטורי. אני זוכר היטב את האווירה בחודשי החורף תשי"א. החסידים רצו מאוד שהרבי יקבל עליו את הנשיאות, ורבים מהם גם כתבו לו זאת. לקראת יום ההילולא הראשון של הרבי הריי"צ, בי' בשבט תשי"א, הייתה תחושה כללית שזה עומד להתרחש. ההתוועדות התחילה ככל התוועדות. הרבי אמר שיחת קודש ועוד שיחת קודש, ופתאום הרבי התחיל לומר את מאמר החסידות 'באתי לגני'. כל השאר היסטוריה.


'באתי לגני'. ההתוועדות ההיסטורית שבה הרבי השמיע את מאמר החסידות הראשון, שסימן את קבלת עול ההנהגה

יש רבי. באותו רגע ההרגשה של כולם הייתה שזהו, יש רבי! מכאן ואילך הבחורים השתדלו שלא להיקלע לקו המבט של הרבי. השינוי התחולל בתוך יום אחד בלבד. לכולם היה ברור שהרבי רואה על פני הבחורים את כל מעשיהם ונפלה על כולם יראת כבוד. גם כך הרבי היה נראה משכמו ומעלה. זה לא שקודם לכן נהגו קלות ראש לידו, אבל מאותו יום יכולנו ממש לחוש את המשמעות של רבי.

המפגש הראשון. ביום ההולדת שלי זכיתי להיכנס ל'יחידות' הראשונה. כתבתי לרבי במכתב אישי שאני לא מצליח להתפלל עם כולם, כי אני מתקשה בלשון הקודש. הרבי יעץ לי להתפלל מילה במילה מתוך הסידור, וזה אכן עזר, ואני נוהג כך עד היום.

שליחות באורוגוואי. זכיתי לשמש בשליחות הרבי באורוגוואי, בעקבות היותה של רעייתי ילידת המקום. לאורך כל תקופת השליחות קיבלתי מכתבים והנחיות מהרבי. גם בשליחות נוספת שעשיתי בבואנוס-איירס זכיתי לליווי צמוד, וגם למופת רפואי מיוחד.

המעבר לסנהדריה. לפני יותר מחמישים שנה עלינו לארץ והשתקענו בשכונת סנהדריה בירושלים. כיום יהודים ממגוון הקהילות באים להתפלל אצלנו, כי הם אוהבים את האווירה החמה והחסידית, וכבר יש דור צעיר בקהילה.

בכל דור ודור. בכל שנה, בהתוועדות י' בשבט, אני נוהג לשחזר את קורות הימים ההם ובפרט את ההתוועדות, שבה זכינו שהרבי יקבל עליו את נשיאות חסידות חב"ד. רבי זה דבר נצחי, וכל יהודי יכול גם היום להתקשר לרבי, על-ידי לימוד תורתו והליכה באורחותיו.


 

   
תנאי שימוש ניהול מפה אודותינו כל הזכויות שמורות (תשס''ב 2002) צעירי אגודת חב''ד - המרכז (ע''ר)