יהודים ברחוב שנשאלו מפי הקצינים הגרמנים היכן מסתתר הרבי מליובאוויטש, מילאו פיהם מים ונמלטו באימה. הם היו בטוחים שהגרמנים מבקשים את נפשו
קצין האס-אס הביט בתדהמה בקבוצת היהודים שהצטופפה במשאית. "קיבלתי פקודה מהאבְּוֵהְר (המודיעין הצבאי הגרמני) לקחת את היהודים האלה לברלין", אמר לו ארנסט-פרידריך-בנימין בלוך, קצין המודיעין הגרמני.
קצין האס-אס לא השתכנע. "למה האבְּוֵהְר מתעניין ביהודים חרדים? צריך לירות בהם!", צרח לעבר קבוצת החסידים, בעודו מכוון את רובהו לעברם. אלה היו פמליית החסידים שבראשה נסע רבי יוסף-יצחק שניאורסון, האדמו"ר השישי בשושלת חב"ד.
שרשרת האירועים נפתחה בבוקר י"ז באלול תרצ"ט (1.11.1939). תלמידי הישיבה החב"דית באוטווצק שבפולין התעוררו לקול פיצוצים עזים. צבא הנאצים יימח שמם פלש לפולין.
הרבי יעץ לתלמידים לצאת מייד מפולין. הסכנה באוטווצק הייתה גדולה, והרבי יצא עם משפחתו וקומץ תלמידים לוורשה, בתקווה להמשיך משם הלאה.
בהגיעו לשכונה יהודית בצפון ורשה החליט הרבי להישאר שם בינתיים ולסייע לתלמידים נוספים להימלט למדינות ניטרליות. את הגבול עם ליטא סגרו הסובייטים רק בהמשך, ועד אז הספיקו אלפי תלמידי ישיבה, ובהם רבים מתלמידי 'תומכי תמימים' החב"דית, להימלט. אבל הרבי, שהתקשה לצעוד מרחקים גדולים ברגל, נותר לכוד בוורשה.
יומיים לפני ראש השנה התרחשה הפגזה קשה ביותר באזור הזה של העיר. הרבי מצא מקלט במרתף שרעד מעוצמת הפיצוצים. עם כניסת החג התאספו כאלף יהודים סביב הבית שבו שהה הרבי. כולם רצו להיות קרובים אליו.
במהלך שני ימי החג הפציצו מטוסי גרמניה את השכונה היהודית של ורשה ללא רחם. הרבי ומלוויו נאלצו לעבור ממקלט למקלט. באווירה נוראה זו נערכו גם תפילות יום הכיפורים. בט"ו בתשרי ת"ש נכנעה ורשה.
בכל אותם ימים לחצו חסידי הרבי בארצות-הברית על ממשלתם לפעול לחילוצו של הרבי. בראשם עמד הרב ישראל ג'ייקובסון, מנהל אגודת חסידי חב"ד באמריקה.
הרבי הריי"צ בבואו לארה"ב, אחרי מסע ההצלה הדרמטי
מסכת הקשרים הובילה עד שר החוץ, קוֹרדֶל הַאל, שאבי אשתו היה יהודי. בכירים נוספים במסדרונות השלטון פעלו בעניין. אחד מהם היה השופט לואיס ברנדייס, שתשע שנים קודם לכן פגש את הרבי בעת ביקורו בארה"ב, ואף ארגן פגישה בין הרבי לנשיא הוּבֶר.
בי"ח בתשרי ת"ש פנה בריינדס אל שר המשפטים האמריקאי, בנג'מין כהן, מיועציו הקרובים של רוזוולט. הלה העביר את הפנייה אל רוברט פֶּל, עוזר לראש החטיבה לעניינים אירופיים במשרד החוץ האמריקאי.
פל הכיר את הלמוט וולתט, מומחה לתעשייה וחבר המפלגה הנאצית. השניים נפגשו שנה קודם לכן, ונרקמו ביניהם קשרי ידידות. וולתט הבטיח לו בשעתו כי יעשה כל שביכולתו אם יתעורר מקרה מסוים שיהודי אמריקה ימצאו בו עניין. פל החליט לפרוע עכשיו את ההבטחה של ידידו.
וולתט נענה לאתגר הכבד. הוא החליט לפעול בחשאי. האדם שבו היה יכול לבטוח היה האדמירל וילהלם קנריס, ראש המודיעין הגרמני.
וולתט הכניס את קנריס בסוד העניין, והלה הסכים להירתם לפעולת החילוץ. למשימה המיוחדת גייס קנריס שלושה גרמנים בעלי שורשים יהודיים למחצה, ואת ראש משרד המודיעין בוורשה.
בהוראתו יצאו הארבעה למסע חיפושים אחר הרבי. המשימה לא הייתה פשוטה. בשל ההפגזות החליפו הרבי ופמלייתו מדי פעם בפעם את מקום מסתורם. יהודים ברחוב שנשאלו מפי הקצינים הגרמנים היכן הרבי מליובאוויטש מסתתר, מילאו פיהם מים ונמלטו באימה. הם היו בטוחים שהגרמנים מבקשים את נפשו של הרבי. המסר הועבר בחזרה לאמריקאים, ואלה העבירוהו לרב ג'ייקובסון. זה יידע את פמלייתו של הרבי כי קצינים גרמנים מנסים לאתרם כדי להצילם.
בי"ג בכסלו ת"ש נוצר המפגש המיוחל. הקצין בלוך מצא את הרבי, שמצבו הבריאותי לא היה טוב. כך החל מסע בלתי-ייאמן, שבו הרבי נכנס תחילה לתוך לועי הארי, לתוככי ברלין, בדרך ללטוויה.
בדרכם נאלצו להתמודד עם אין-ספור מחסומים של האס-אס. הרבי, רעייתו ואימו נסעו במכונית, ושאר חברי הפמליה ישבו במשאית. בכל הפעמים הצליח בלוך להרשים את החיילים, חוץ מאותו מחסום המתואר בראשית הדברים, שבו כמעט נסחט ההדק על הרבי ופמלייתו.
דרך ייסורים מקבילה התנהלה בכל הקשור לקבלת אשרות הכניסה לארה"ב. זו הושלמה כשבועיים לאחר שהרבי הגיע בשלום לריגה.
עשרה ימים נמשך מסע ההפלגה של הרבי ומלוויו לארה"ב. בט' באדר שני דרכו רגליו על אדמת אמריקה, כאשר המוני חסידים ואוהדים מקדמים את פניו בהתרגשות עצומה.
רק מתי מספר ידעו על מסכת התלאות שחווה הרבי ועל פעולת ההצלה הנועזת והמאמצים האדירים שהושקעו כדי להגיע לרגע הזה.
(על-פי 'להציל את הרבי') | 
זמנים נוספים
שקיעה: 19:48
זריחה: 5:45
