הראשונה בעשר המכות הייתה מכת דם, והאחרונה מכת בכורות. נראה שיש מרחק מהותי בין השתיים. מכת דם נמשכה שבוע ימים, ואילו מכת בכורות התרחשה ברגע אחד. באשר למכת דם רש"י מפרש: "לפי שמצרים עובדים לנילוס, לפיכך הלקה את יראתם, ואחר־כך הלקה אותם".
היינו שקודם הנחתת המכות על העם המצרי עצמו, גרמה מכת דם 'שבירה' של 'קליפת מצרים'. היא ניפצה את תפיסת החיים האלילית של המצרים, שייחסו כוחות לנילוס ול'מזל' הרוחני שמעליו. המכה הוכיחה להם שהמזלות הם 'כגרזן ביד החוצב בו', ואין לייחס להם כוח עצמאי בהיותם שלוחי הקב"ה בלבד.
מכה בשבוע ומכה ברגע
מאחר שהמזלות הם חלק מהטבע, גם ההשבתה שלהם נאחזה בגדרי העולם, במושג הזמן, וארכה שבעה ימים, שזו תבנית הזמן השלמה שקיימת מאז בריאת הזמן בשישה ימים וביום השבת שאחריהם.
לעומת זה, מכת בכורות הייתה גילוי של מלך מלכי המלכים הקב"ה עצמו, גילוי שהוא מרומם מגדרי העולם. ומפני חשיבותה של מכה זו, היא מוזכרת כבר במכת דם, שבה הקב"ה מבקש ממשה לומר לפרעה: "שַׁלַּח אֶת עַמִּי וְיַעַבְדֻנִי בַּמִּדְבָּר וְהִנֵּה לֹא שָׁמַעְתָּ עַד כֹּה". ורש"י מפרש: "עד שתשמע ממני מכת בכורות שאפתח בה ב'כה'; 'כה אמר ה' כחצות הלילה'".
הטעם לקיום מצוות
בדברים אלה טמונים מסר והוראה לעבודת האדם את בוראו. הבסיס לעבודת ה' כולה הוא האמונה בו יתברך, שאפילו לא נחשבת מצווה לעצמה, אבל האמונה היא הגורם המניע את האדם להיות מחויב למצוות ולקיימן.
כלומר, קיום מצווה איננו בשל מעלתה של המצווה, או השכר, הגשמי או הרוחני, שמובטח על קיומה. קיום המצוות הוא אפילו לא כדי להאיר את העולם ולעשותו דירה לקב"ה. אלא הגישה הבסיסית לקיום המצוות היא – זה רצון ה'; כך ציווה ה', וכפי שאנו אומרים בברכת המצוות: "אשר קידשנו במצוותיו וציוונו".
מתחילים בקבלת עול
כאשר קיום המצווה כרוך בנימוק כלשהו, אפילו זה ההסבר הנעלה ביותר, עדיין הקיום כפוף להגדרות שניתנות למדידה והקשורות לעולם הגשמי. שכן האדם מבין את הערך הרוחני שבקיום המצווה. זה מקביל למכת דם, שהייתה קשורה עם מושגים אנושיים.
ואולם כאשר מקיימים מצווה בפשטות, מפני שכך ציווה הקב"ה, בלי להיכנס להבנת הערך הרוחני של המצווה, הרי זה קיום נעלה ביותר, המגיע לקב"ה עצמו, כמו מכת בכורות. ואכן, הגישה לעבודת ה' מתחילה בקבלת עול, כשם שמכת בכורות נרמזה כבר במכת דם, ומי שדבק בקבלת עול מלכות שמיים זוכה לדרגה הגבוהה של קיום רצון ה', "עושים רצונו של מקום".
(תורת מנחם, כרך עט, עמ' 93) |
זמנים נוספים
שקיעה: 19:48
זריחה: 5:45
