בָּתֵּי הַמִּקְדָּשׁ. התורה מספרת על הבארות שחפר יצחק אבינו. מדוע חשוב לנו לדעת זאת? הרמב"ן מסביר ש"יש בדבר עניין נסתר בתוכו, כי בא להודיע דבר עתיד". לדבריו, "באר מים חיים" רומז לבית המקדש, ושלוש הבארות רומזות לשלושת בתי המקדש העתידים לקום.
וכך הוא כותב: "וקרא הראשון 'עשק' – ירמוז לבית הראשון אשר התעסקו עימנו ועשו איתנו כמה מחלוקות וכמה מלחמות עד שהחריבוהו. והשני קרא שמה 'שטנה', שם קשה מן הראשון, והוא הבית השני שקרא אותו בשמו שכתוב בו: 'וּבְמַלְכוּת אֲחַשְׁוֵרוֹשׁ, בִּתְחִלַּת מַלְכוּתוֹ, כָּתְבוּ שִׂטְנָה עַל יֹשְׁבֵי יְהוּדָה וִירוּשָׁלִָם', וכל ימיו היה לנו לשטן עד שהחריבוהו וגלו ממנו גלות רעה. והשלישי קרא 'רחובות', הוא הבית העתיד שייבנה במהרה בימינו, והוא ייעשה בלא ריב ומצה. והא-ל ירחיב את גבולנו... וכתיב בבית השלישי 'וְרָחֲבָה וְנָסְבָה לְמַעְלָה-לְמַעְלָה', 'ופרינו בארץ' – שכל העמים יעבדוהו שכם אחד".
בִּזְכוּת הַשָּׁלוֹם. ה'כלי יקר' מרחיב ומסביר: "שבבית ראשון היה מצה ומריבה ושנאת חינם בין רועי ישראל... ונחרב הבית בסיבת המריבה שהיה בין מלכי ישראל ומלכי יהודה. ובבית שני הייתה מידת השנאת חינם בין כל ישראל, כי פשׂה הנגע בכולם, עד לאין מרפא. על כן כתיב בבאר ראשון: 'ויריבו רועי גרר עם רועי יצחק', לרמוז גם לעתיד שתהיה מריבה בין רועי ישראל, ואגב גררה רבו גם רועי האומות עם ישראל. 'על כן קרא שם הבאר עשק, כי התעשקו עימו' – כי יש הבדל בין שניים המתקוטטים על דבר איזה עסק שביניהם, ובין שניים המתקוטטים בחינם, כמנהג דורנו.
"וזה ההבדל בין בית ראשון לשני. כי השנאה שהייתה בין רועי ישראל בבית ראשון הייתה על עסק המלכות, כי נחלקו מלכי ישראל, וטבע העניין נותן שאין מלכות נוגעת בחברתה, על כן חשב כל אחד מהם שחברו ייכנס בגבולו, ועל-ידי עסק זה רבתה המשטמה ביניהם; אבל השנאת חינם של בית שני היה בחינם, על לא-דבר. כי אפילו הפחותים היו שונאים זה לזה על לא-דבר... ואין זה כי אם רוע לב, והשטן היה מרקד ביניהם להכשילם זה בזה.
"ובבאר השלישי לא רבו עליה, כי בית המקדש השלישי ייבנה על-ידי מלך המשיח, שנאמר בו: 'למרבה המשרה ולשלום אין קץ', כי אך שלום ואמת יהיו בימיו – על כן נקרא 'רחובות', כי אז ירחיב ה' את גבולם. כי בזמן שהמריבה מצויה, או שני עברים ניצים – אף בהיותם בעיר גדולה כאנטוכיא לא נשא אותם לשבת יחדיו... ובהפך זה – בזמן ששלום על ישראל: ואף-על-פי ש'פרינו בארץ', ויהיו הדרים עליה רבים עד מאוד – מכל מקום רחבת ידיים להם ואין צר להם...
"על כן נאמר 'כי הרחיב ה' לנו', אף-על-פי ש'פרינו בארץ' ויהיו הדרים עליה רבים – מכל מקום, הארץ לפניהם רחבת ידיים. ועוד, שמצינו בבית שני שמחמת המחלוקת יצאו שלמים וכן רבים מן הארץ, מרעת יושבי בה; על כן אמר שבזמן מציאת השלום 'ופרינו בארץ' – כי לא יצטרכו לצאת מתוכה". |
זמנים נוספים
שקיעה: 19:48
זריחה: 5:45
