מדורים נוספים
	שיחת השבוע 1914 - כל המדורים ברצף
	להתחבר למה שחשוב באמת
	יש חדש
	לגאול יהודים המצויים ב'שמיים'
	הַקְהֵל
	אל תהיו כסוס
	תשובה תביא גאולה
	סליחה שלמה ושכרה
	רציתי לשאול
	איחור ל'סליחות'
	העם עם הגולן

ילדוּת בקריית שמונה, הרהורים בטיולים למזרח הרחוק, ההתקרבות ליהדות והניסיונות המאתגרים בדרך התשובה. החיים החדשים של השחקן, הזמר והיוצר גולן אזולאי

תעודת זהות. גולן יוסף אזולאי, בן 55, תושב ירושלים. יליד קריית שמונה. ילדותו עברה בצל מתקפות המחבלים על אצבע הגליל, עם לא מעט אזעקות ונפילות של קטיושות. בהמשך עברה משפחתו לערד. אחרי מסלול שגרתי של צעיר ישראלי נעשה שחקן וזמר מוערך, ששמו הולך לפניו.

"הסיפור הזה נגע בהרבה צופים, שהזדהו והתחברו"

טלטלה במזרח הרחוק. בסיום שירותי הצבאי כלוחם, נסעתי להודו. האווירה של העבודה הזרה ותרבות האלילים לא עשתה לי טוב. דווקא תחושה זו גרמה לי, עם שובי לארץ, לחפש את הדרך להתקרב יותר לריבונו של עולם, לתורה ולמצוות. זה כמובן לא קרה ביום אחד, אלא בתהליך ממושך.

הקונפליקטים. אחרי עוד מסע ליפן שבתי לארץ והתחלתי בקריירת משחק. ההצלחה הייתה גדולה וגם הסיפוק. ואז אני פוגש חסיד חב"ד בעיר מגוריי, רמת-גן, ומתחיל ללמוד איתו חסידות. פתאום האור הזה מתחיל למלא את חיי, ואיתו באים הקונפליקטים והניסיונות. לדחות מופעים בגלל שמירת שבת. להימנע מטקסטים בעייתיים. זו הייתה תקופה מאתגרת מאוד.

החיים הם לא משחק. האתגרים דחפו אותו לעלות עם מופע חדש, על מה שעובר עליי ועל בני משפחתי. הסיפור הזה נגע בהרבה מאוד צופים, שהזדהו והתחברו. אני מרגיש שבורא עולם אומר לי שזו שליחותי בחיים.

סגירת מעגל בירושלים. הופעתי פעם אחת בבית חב"ד בבודפשט, ואחרי ההופעה ניגשה אליי אישה ואמרה שהתרגשה מהדברים ובעיקר מסיפורי על הניסיון הקשה הקשור לשמירת שבת. היא הודיעה שהחליטה עם שובה לארץ לסגור את כל עסקיה בשבת. כעבור זמן עמדתי בתור בכניסה למסעדה בירושלים, ומאחורינו עמדה קבוצת נשים. אחת מהן, אישה שנראית חרדית לגמרי, פנתה אליי ואמרה: "זוכר שהופעת בבודפשט? באתי בסוף ההופעה להודות לך ולומר שהחלטתי לסגור את כל עסקיי בשבתות. ברוך ה' זכיתי ואני כיום שומרת מצוות וילדיי מתחנכים במסגרות דתיות". האירוע הזה חיזק אצלי עוד יותר את ההבנה שזו שליחותי.

גולן בכינוס השלוחים. "פתאום אור החסידות התחיל להאיר את חיי"

תובנות מהחסידות. פרק כז בתניא לימד אותי לקבל את החיים כמו שהם, עם הקשיים. למדתי שהחיים הם מלחמה ארוכה, שאינה נגמרת: 'ולכן אל ייפול לב אדם עליו, ולא ירע לבבו מאד גם אם יהיה כן כל ימיו במלחמה זו, כי אולי לכך נברא".

ימי הדין. בחודש אלול ובימים הנוראים אנחנו יכולים להבין לאן אנחנו שואפים. בראש השנה וביום הכיפורים יש לנו הזדמנות לדבר ישירות עם הבורא, לבקש ממנו שיפתח לפנינו את השערים, שנוכל להתחבר לפנימיות שלנו; ואם יש גזירות – שיתבטלו, שיתמתקו.

משפחה אחת. הגיע הזמן שנבין שאין ברירה, וצריך לשבת סביב שולחן אחד. לדבר, לכבד זה את זה, מתוך הכרה שאנחנו רוצים להיות יחד כעם. לדבר על מה שמפריע, להקשיב לצרכים, בדיוק כמו שהורה מקשיב לילדיו. עלינו לפתור את הבעיות בחוכמה וברגישות.

ראיית המטרה. נזדמן לי לדבר בעת האחרונה עם חיילים קרביים, והם אמרו לי שכל המחלוקות שמבחוץ אינן מפריעות להם כלל, כי יש להם מטרה אחת וזהות אחת. את ההכרה הזאת, על המטרה המשותפת, צריך לטפח. שנחזור לתחושת ה'יחד', והעיקר שנזכה לשנת גאולה – פרטית וכללית.