עם הרב שמעון גדסי
מחבר סדרת ספרי הלכה ובהם 'שמירת הכשרות'
מדוע יש המקפידים מאוד על הכשרות ועל מה שהם מכניסים לפה, ואינם מקפידים כל-כך על המילים שהם מוציאים מהפה?
אכן, מצוּוים אנו להיזהר במה שמכניסים לפה – בשמירת הכשרות, וגם במה שאנו מוציאים מהפה – איסור רכילות, לשון הרע וכדומה. אל לנו להשוות בין מצווה למצווה ולנסות 'לשקול' זו מול זו. אפילו על מצווה קלה נאמר בפרקי אבות "הווי זהיר במצווה קלה כבחמורה". ובמיוחד שעל לשון הרע אמרו חז"ל שהיא הורגת שלושה – את האומרו, את המקבלו ואת האדם שדיברו עליו.
ועם זה עם ישראל לדורותיו נזהר במיוחד בשמירת הכשרות, ומוצאים בבית ישראל רמות כשרות שונות, הידורים שונים ואפילו מנהגים מיוחדים שקיבלו מדור לדור. והטעם הוא, שהמזון נהפך להיות חלק מגופנו, והוא משפיע על בריאותנו הגשמית והרוחנית.
כשם שמומחי תזונה יודעים לומר לאדם מסוים מה המזון הנכון והמתאים בעבורו, כך בורא העולם נתן לעם היהודי הנחיות ברורות על התזונה הנכונה והמתאימה לו.
כאשר יהודי מקפיד לאכול כשר – ניכרת בו העדינות המייחדת את העם היהודי ("ביישנים, רחמנים וגומלי חסדים"), ויש בו גם יכולת שכלית לקלוט דברים רוחניים, מכיוון שמוחו צלול יותר והבנתו זכה יותר. כך מתעורר ומתגלה אצלו הניצוץ היהודי וקל לו יותר להתחבר אל בורא העולם. ואילו אם חלילה הוא אוכל מזון שאינו כשר, המזון הזה משפיע על טבעו ודחפיו, ומטביע בו תכונות גסות, המקשות את החיבור לדברים רוחניים.
הכשרות והטהרה הן שתי מצוות מרכזיות שהבדילו אותנו מהעמים האחרים כל אלפיים שנות הגלות וייחדו אותנו לא רק ברובד החיצוני של תרבות שונה, אלא גם ובעיקר בחיבור שלנו עם בורא העולם. | 
זמנים נוספים
שקיעה: 19:48
זריחה: 5:45
