שאלה: האם יש חשש 'צער בעלי-חיים' בהדברת מזיקים?
תשובה: נפסק להלכה ש"צער בעלי-חיים – דאורייתא", היינו שהאיסור לצער בעלי-חיים שלא לצורך הוא איסור מן התורה. ואולם אם יש תועלת לאדם בהריגתם, אין חוששים לצערם, שהרי התורה התירה שחיטה.
כאשר זבוב מפריע לאדם, או עלול להיכנס לתוך דברי מזון, אין שום איסור להורגו. בכלל, יש אומרים שאיסור 'צער בעלי-חיים' נאמר רק בבעלי-חיים שיש לאדם שימוש כלשהו בהם, ולא בבעלי-חיים קטנטנים. ויש אומרים שאיסור זה נאמר גם על רמשים קטנים. אך הכול מודים, שכאשר הם מפריעים לאדם – מותר להורגם.
יש עניין של עדינות נפש ומידת חסידות בדרגה עליונה, שממנה נגזרת דרך הנהגה להימנע מלהרוג בעלי-חיים בכל מצב. כך מסופר על האר"י ז"ל, שהיה נמנע מלהרוג כל יצור, אפילו אם היה מצער אותו.
אך ככל מידת חסידות, זו אינה הנהגה המתאימה לכל אחד, וגם יש לשקול מה עומד מנגד: אם למשל יש תינוק שסובל מזבוב או מיתוש ואין דרך אחרת להיפטר ממנו, מצווה על המבוגר לסלק את המטרד בכל אופן שנדרש. כמו-כן אם יש חשש שזבוב ייפול לתוך דבר מאכל ולא יזהו אותו, ודאי שעדיף להורגו מלעבור על איסור אכילת חרקים. אלא שאם אפשר, יש לעשות זאת על-ידי חומרי הדברה ולא בפעולת המתה ישירה.
מקורות: ראה שבת יב,א ושפת אמת שם (ושו"ע סי' שטז ס"ט). ס' חסידים סי' תתלא, ומקור חסד שם. 'שער המצוות' פ' נח. שו"ע אדה"ז חו"מ הל' עוברי דרכים וצער בע"ח ס"ד (במהדורה החדשה חלק ו עמ' פג. וראה לקוטי שיחות חי"ט עמ' 206). שו"ת: רדב"ז ח"ב סי' תשכז ומשנ"ב סי' תקלג ס"ק כ. שאילת יעבץ ח"א סי' קי, ומשנה הלכות ח"ד סי' רלט. תורה לשמה סי' שצד. אגרות משה חו"מ ח"ב סי' מז. | 
זמנים נוספים
שקיעה: 19:48
זריחה: 5:45
