חלק ה' קורא לה'
"ויעבר ה' על פניו ויקרא ה' ה'" (שמות לד,ו). הנשמה היא חלק א-לוה ממעל, וכשהנשמה קוראת לקב"ה, חלק ה' קורא כביכול לה'. זהו "ויעבור ה' על פניו" – כשיראת ה' שוטפת את האדם, והוא מתמלא יראה ואהבה, הרי אז "ויקרא ה'" – אל ה'.
(רבי לוי-יצחק מברדיצ'ב)
סדר תפילה
אמר רבי יוחנן, אלמלא מקרא כתוב, אי-אפשר לאומרו. מלמד שנתעטף הקב"ה כשליח ציבור והראה לו למשה סדר תפילה ואמר לו, כל זמן שישראל חוטאים, יעשו לפניי כסדר הזה, ואני מוחל להם.
(מסכת ראש השנה יז,ב)
בעשייה הדבר תלוי
לא נאמר "יאמרו לפניי כסדר הזה" אלא "יעשו לפניי". לא באמירה בלבד תלוי הדבר, אלא בעשייה; אם אדם עושה מידותיו כמידותיו של הקב"ה, עוונותיו נמחלים לו.
(אלשיך)
להתחיל מרחמים
"כסדר הזה" – שיתחילו במידה הראשונה: "רחום וחנון" – מה הוא רחום אף אתה רחום, ולא שיתחילו מהמידות האחרונות – "ונקה לא ינקה", "פוקד עוון אבות על בנים".
(עיטורי תורה)
אין סתירה
"ארך אפיים ורב חסד ואמת... ונקה לא ינקה" (שמות לד,ו). אף-על-פי ש"נקה לא ינקה", בכל-זאת אין בכך משום סתירה למידות הרחמים, ארך אפיים ורב חסד.
(רבי יוסף-יוזל הורוביץ)
המתקה לטובה
"נושא עוון ופשע" (שמות לד,ז). כשם שהשטות של התינוק מעלה שחוק אצל האב, כך כשהעוון עולה למקום גבוה, נעשית המתקה לטובה.
(המגיד ממזריטש)
סיבת החטא
איתא (סוכה נב,ב): ארבעה מתחרט עליהם הקב"ה שבראם, ואלו הם: גלות, כשדים וישמעאלים ויצר הרע, דכתיב (מיכה ד,ו): "ואשר הרעותי". לכן כשאדם עובר עבירה חס ושלום, הקב"ה כביכול נושא את העוון על עצמו, שהוא כביכול הגורם, לפי שברא את יצר הרע.
(דרך חסידים)
קשיות עורף לטובה
"כי עם קשה עורף הוא וסלחת" (שמות לד,ט). וכי היותם של בני ישראל עם קשה עורף הוא סיבה לסליחה? אלא הכוונה היא, שהמידות הטובות המאפיינות את בני ישראל – רחמנות, ביישנות, וגמילות חסידים – מצויות בהם בבחינת 'קשה עורף', היינו בחיות ובתוקף רב, ולא רק כדי לצאת ידי חובה. לכן ראויים הם ל"וסלחת".
(הריי"צ מליובאוויטש) |
זמנים נוספים
שקיעה: 19:48
זריחה: 5:45
