כאשר אירע חטא העגל היה משה רבנו בהר סיני, והקב"ה אמר לו: "לֶךְ רֵד, כִּי שִׁחֵת עַמְּךָ אֲשֶׁר הֶעֱלֵיתָ מֵאֶרֶץ מִצְרָיִם" (שמות לב,ז). הקב"ה מדגיש: "שיחת עמך", העם שלך, של משה.
אף-על-פי שבאותה שעה הידרדרו בני ישראל לשפל המדריגה, לא התנער משה מהם. אכן, בני ישראל הם עמו, ולכן התייצב למענם כסניגור נאמן ואמר לקב"ה: "אִם תִּשָּׂא חַטָּאתָם, וְאִם אַיִן – מְחֵנִי נָא מִסִּפְרְךָ אֲשֶׁר כָּתָבְתָּ" (שם לב).
"תבוא עימהם"
חז"ל אומרים (מדרש רבה יט,יג) שהקשר העמוק בין משה לישראל הוא הסיבה הפנימית לאי-כניסתו של משה לארץ ישראל: "אמר לו הקב"ה למשה, באיזה פנים אתה מבקש להיכנס לארץ? משל לרועה שיצא לרעות צאנו של מלך ונשבית הצאן. ביקש הרועה להיכנס לפלטרין של מלך. אמר לו המלך, אם אתה נכנס עכשיו, מה יאמרו הבריות? שאתה השבית הצאן!".
ומוסיף המדרש ומפרט את הנמשל: "אף כאן, אמר לו הקב"ה למשה, שבחך הוא שהוצאת שישים ריבוא וקברתם במדבר, ואתה מכניס דור אחר?! עכשיו יאמרו, אין לדור המדבר חלק לעולם הבא! אלא תהא בצידם ותבוא עימהם...". כלומר, הישארותו של משה במדבר עם בני דורו נובעת מהקשר העמוק שביניהם, עד שאין הוא יכול להיפרד מהם.
הרחק מההתרחשויות
משה קשור לבני ישראל בחבלי עבותות אהבה. הוא הרועה שלהם, ורועה איננו יכול לעזוב את צאן מרעיתו, גם כשהם במצב הירוד ביותר. ואף שלא היה לו שום קשר לחטא העגל, שהרי היה בהר סיני, הרחק מההתרחשויות שהביאו לחטא, ולא היה ביכולתו אפילו למחות על מעשיהם.
אמנם העונש שהושת על בני דור המדבר, שלא ייכנסו לארץ, הוא על חוסר האמונה שלהם ביכולת ה' להכניסם לארץ, ואילו ממשה רבנו נמנעה הכניסה לארץ אך ורק מפני פרשת מי מריבה. אם כן, איך אפשר לשייך את משה לבני דור המדבר ולומר לו "תהא בצידם", כאשר ההבדל ביניהם הוא מן הקצה אל הקצה?!
נועד לגאולה
אלא ההסבר הוא בדברי הכתוב (שמות ג,א) "וּמֹשֶׁה הָיָה רֹעֶה", כפירוש המדרש – "מתוקן לכך". מיום לידתו נועד לגאול את עם ישראל, וכפי שאמרו החוזים בכוכבים לפרעה ביום לידתו – "היום נולד מושיען של ישראל"; וּודאי שבני ישראל ידעו זאת, שהרי "כשנולד, נתמלא הבית כולו אורה".
הקשר העמוק שבין הרועה לצאנו משמעותו שהרועה אינו עוזב את צאן מרעיתו לעולם. ועד כדי כך עמוקה הזיקה בין הרועה לבין בני דורו, שברגע שתם דור המדבר – גם חייו של משה רבנו נסתיימו, בהיותו בן מאה ועשרים שנה. הוא לא האריך ימים כמו האבות, ואפילו לא כמו אהרון אחיו (שחי מאה עשרים ושלוש שנים). כשבני דורו סיימו את חייהם – גם חייו של הרועה נסתיימו, כי זה עניינו האמיתי של רועה.
(תורת מנחם תשמ"ה, כרך ה, עמ' 2842) |
זמנים נוספים
שקיעה: 19:48
זריחה: 5:46
