אין קשה מעבדות
"כי תקנה עבד עברי, שש שנים יעבוד, ובשביעית יצא לחפשי חינם" (שמות כא,ב). המשפטים נפתחים ב'עבד', שאין לאדם דבר קשה מלהיות נכנע ומשועבד לזולת.
(אבן-עזרא)
מצב נחות
נאמר 'עבד עברי' ולא 'עבד ישראל', כי מסתמא זה אדם שפל ונחות ביותר, ואין עליו אלא השם 'עברי'.
(הנצי"ב)
לא לזלזל
פרשת משפטים נפתחת בדין עבד עברי. כדי להזהיר את הדיין שלא יזלזל במשפט העבד, ולא ידחה את דינו ויקדים לטפל בדיני תורה ומשפטים אחרים, כי יחשוב אותם לחשובים מדין תורה של אדם שפל רוח ונדכה.
(עיטורי תורה)
רמז לעבודה הכללית
"שש שנים" – רמז לששת אלפי שנות קיומו של העולם הנוכחי; "יעבוד" – בזמן הזה, היינו בעולם הזה דווקא, אפשרית עבודת ה' בעסק התורה והמצווה, ועל-ידי עבודתנו זו, "ובשביעית" – באלף השביעי, "יצא לחפשי חינם" – נשתחרר ונהיה חופשיים מכל ההסתרים השוררים כיום בעולם, ונזכה לגילויים הנעלים שיהיו לעתיד לבוא.
(הרבי מליובאוויטש)
לא בכפייה
"אם אדוניו ייתן לו אישה וילדה לו בנים או בנות, האישה וילדיה תהיה לאדוניה והוא יצא בגפו" (שמות כא,ד). אם כופים על אדם לשאת אישה, הזיווג לא יעלה יפה, הם יתנכרו ויתרחקו זה מזה, וילדיהם יתרחקו משניהם.
(רבי משה חפץ)
בחר בעבדות
"והגישו אל הדלת" (שמות כא,ו). מפני מה אל הדלת דווקא? – משום שפתחו לפניו את הדלתות, נתנו בידו זכות לחופש ולעצמאות, ואין הוא רוצה בכך והוא בוחר בעבדות.
(כלי יקר)
ניכר בגוף הגשמי
"ורצע אדוניו את אוזנו במרצע ועבדו לעולם" (שמות כא,י). הטעם שרוצעים עבד עברי אחרי שעבד שש שנים הוא כפירוש רש"י: "אוזן זו ששמעה על הר סיני 'כי לי בני ישראל עבדים'". הרי שניכר גם בגופו הגשמי של העבד הקשר עם מעמד הר סיני. לכן פתחה התורה בדיני עבד עברי.
(לקוטי שיחות)
עבדות מרצון
מדוע מענישים רק את העבד ולא את האדון? אלא בעל הבית טבעו בכך – לרדות, לשלוט ולהעביד. זה דרך העולם. התקווה היחידה לחופש היא, שהעבד ימרוד בעבדות. ואולם כשהעבד עצמו אומר "אהבתי את אדוני", ומרצונו מקבל עליו את העבדות – מי יליחם נגדה? לכן הוא נרצע.
(רבי שמעון שקופ) | 
זמנים נוספים
שקיעה: 19:48
זריחה: 5:45
