שאלה: מה משמעותו ההלכתית של 'ראש השנה לאילנות'?
תשובה: יש בתורה מצוות הקשורות בפירות האילנות, והן משתנות על-פי השנים. לעניין זה מונים את השנה מט"ו בשבט, שבו מסתיימת השנה הקודמת ומתחילה שנה חדשה.
עד ט"ו בשבט כבר ירדו בדרך כלל רוב גשמי השנה, ועלה שרף חדש באילנות. לכן כל חנטת פרי שהעץ מוציא מכאן ואילך – שייכת לשנה החדשה.
פירות ארץ ישראל חייבים בהפרשת תרומות ומעשרות. מצווה זו כוללת הפרשת 'תרומה גדולה' (לכוהן), 'מעשר ראשון' (ללוי) וממנו 'תרומת מעשר' (לכוהן). נוסף על כך יש להפריש עוד מעשר, שייעודו משתנה לפי השנים: בשנים א,ב,ד,ה למחזור שנות השמיטה – 'מעשר שני', ואילו בשנים ג,ו לשמיטה – 'מעשר עני' (יבול שנת השמיטה עצמה פטור ממעשרות).
השנה שמתחילה עכשיו בט"ו בשבט היא שנת 'מעשר שני' (שנה א לשמיטה), ולכן הפירות שיחנטו מכאן ואילך חייבים בהפרשת מעשר זה.
ט"ו בשבט קובע גם לגבי עץ שעברו עליו שלוש שנות 'ערלה'. הפירות שחנטו מט"ו בשבט של השנה הרביעית – אינם 'ערלה'.
מנהג ישראל שלא לומר 'תחנון' ביום זה. יש הלובשים בגדי חג, ובין הספרדים יש הנוהגים לומר ליקוטים מהתנ"ך ומהזוהר וכו', ברוח הפסוק "כי האדם עץ השדה".
מקורות: רמב"ם הל' מעשר פ"ט ה"ב. שו"ע או"ח סי' קלא ס"ו. מג"א ופר"ח שם. השלמה לשו"ע אדה"ז שם (נדפס בסוף ח"א קעט,א) ס"ח. יו"ד סי' רצד ס"ד. סי' שלא סעיפים יז, נט, קכה. ליקוטי מהרי"ח ח"ג קטו, ב. ספר 'פרי עץ הדר' (תיקון לט"ו בשבט). | 
זמנים נוספים
שקיעה: 19:48
זריחה: 5:45
