חב''ד כל הלב לכל אחד
תרומה | לימוד יומי | חנות | בתי חב"ד | צור קשר
זמנים נוספים שקיעה: 19:48 זריחה: 5:45 כ"ט בתמוז התשפ"ו, 14/7/26
חפש במדור זה
אפשרויות מתקדמות
הודעות אחרונות בפורום

שאלות אחרונות לרב

(אתר האינטרנט של צעירי אגודת חב"ד - המרכז (ע"ר

ציפייה לשירה הגדולה
גאולהפדיה


מאת: מנחם ברוד
מדורים נוספים
שיחת השבוע 1883 - כל המדורים ברצף
למחוק את צהלות השמחה
יש חדש
'בשלח' ו'שירה' – חיבור הפכים
ירידת המן
לדבר בשבח הארץ
ציפייה לשירה הגדולה
בעקבות הסוס הנמלט
רציתי לשאול
שנה חדשה לאילנות
סקט, נוטעים!

אָז יָשִׁיר. בשירה ששרו משה ובני ישראל אחרי קריעת ים סוף רמוזה השירה שנשיר בזמן הגאולה. כך נאמר בגמרא (סנהדרין צא,ב): "אמר רבי מאיר, מניין לתחיית המתים מן התורה? שנאמר 'אָז יָשִׁיר מֹשֶׁה וּבְנֵי יִשְׂרָאֵל אֶת הַשִּׁירָה הַזֹּאת לַה''. 'שר' לא נאמר אלא 'ישיר', מכאן לתחיית המתים מן התורה".

מה העניין שכאשר משה רבנו יקום בתחיית המתים, ישיר מחדש את השירה ששר בשעת קריעת ים סוף? מסביר הרבי מליובאוויטש (תורת מנחם, כרך סג, עמ' 86) שיציאת מצרים היא עניין נצחי, שהרי אפילו בבוא הגאולה יוסיפו להזכיר את יציאת מצרים, כפי שנאמר במשנה (סוף פרק א בברכות) "כל (ימי חייך) – להביא לימות המשיח", שאפילו כאשר יבוא המשיח יוסיפו להזכיר את יציאת מצרים, וממילא יאמר משה רבנו את השירה שאמרו ישראל בעת יציאתם ממצרים.

דבר זה מובן אף בפשטות הכתובים: הלוא יש ציווי (שמות יג,ג) "זָכוֹר אֶת הַיּוֹם הַזֶּה אֲשֶׁר יְצָאתֶם מִמִּצְרַיִם", שיש לזכור את יציאת מצרים; והפירוש הפשוט בזה הוא, שיש לזכור זאת תמיד. ומכיוון שהזכירה של יציאת מצרים היא עניין נצחי, מובן שגם אז יאמר משה את השירה, כפי שאמרהּ בשעת קריעת ים סוף.

הַשִּׁירָה הָעֲשִׂירִית. המדרש אומר (מכילתא שמות טו,א) שהשירה שעם ישראל שר אחרי נס קריעת ים סוף היא הראשונה בסדרה של עשר שירות, והעשירית תהיה בזמן הגאולה. השירה העתידה תהיה שונה משירת מצרים, בכמה הבדלים. האחד: "כל השירות כולן קרואות בלשון נקבה", משום ש"התשועות שעברו היה אחריהם שעבוד". אבל "התשועה העתידה להיות אין אחריה שעבוד, לכך קרואה בלשון זכר", כפי שנאמר (ישעיה מב,י) "שִׁירוּ לַה' שִׁיר חָדָשׁ".

הבדל שני: "אמר להם הקב"ה לישראל: בעולם הזה אמרתם לפניי פעם אחת 'זֶה אֵ-לִי', אבל לעתיד לבוא אתם אומרים אותו דבר ב' פעמים, שנאמר (ישעיה כה,ט) 'וְאָמַר בַּיּוֹם הַהוּא, הִנֵּה אֱלֹקֵינוּ זֶה קִוִּינוּ לוֹ וְיוֹשִׁיעֵנוּ; זֶה ה' קִוִּינוּ לוֹ, נָגִילָה וְנִשְׂמְחָה בִּישׁוּעָתוֹ'" (שמות רבה, סוף פרשה כג).

את המילה 'זה' אפשר לומר רק על דבר גלוי, שניצב מול העיניים. כאשר בני ישראל אמרו "זה א-לי", אחרי קריעת ים סוף, פירוש הדבר שראו אז את הקב"ה כביכול והיו יכולים להראות באצבע ולומר: "זה א-לי". אבל בגאולה העתידה תהיה התגלות כפולה, ולכן נשיר אז פעמיים 'זה'.

ההתגלות האלוקית שעליה אמרו בני ישראל "זה א-לי" הייתה של ניסים. בשעת קריעת ים סוף התגלה בעולם כוחו האין-סופי של הקב"ה, עד ש"ראתה שפחה על הים מה שלא ראה יחזקאל", כמאמר חז"ל. אבל זו התגלות שהעולם איננו בשל לקבלהּ. לכן כשחולפת ועוברת אותה התגלות, העולם נשאר במצבו הנחות.

אך יש סוג שני של התגלות: גילוי האמת הפנימית של העולם עצמו. הקב"ה מגלה כי חוקי הטבע עצמם, ואף הגשמיות של העולם, הם בעצם אלוקות. ההתגלות הזאת, תהיה בגאולה העתידה. לכן בשירה שתיאמר לעתיד לבוא ייאמר פעמיים "זה" – כנגד שתי ההתגלויות האלוקיות שיתרחשו אז – גילוי האלוקות שמעל לעולם וגילוי האלוקות שבתוך העולם עצמו.


 

     
תנאי שימוש ניהול מפה אודותינו כל הזכויות שמורות (תשס''ב 2002) צעירי אגודת חב''ד - המרכז (ע''ר)