עם הרב לייב לייבמן
מומחה לתורת הניגון ומחבר ספרים על הנגינה
האם כל מוזיקה מתאימה לבית הכנסת ולשולחן השבת והחג או שיש מוזיקה שלילית במהותה?
רבים נוטים לחשוב שמוזיקה היא דבר ניטרלי ועניין של טעם אישי. זו תפיסה שגויה ביסודה. אכן, יש עניין של סגנונות מוזיקליים, כמו מוזיקה מזרחית ואשכנזית וכדומה, אך המוזיקה בכללה היא שפה שמעבירה תכנים. כשם שמילים יכולות להעביר מסר חיובי או שלילי, כך המוזיקה.
כל תעשיית המוזיקה, ובפרט בימינו, מבוססת על העובדה שהמוזיקה משפיעה על התודעה ומעוררת בנו רגשות. למשל, בסרטים משתמשים במוזיקה שמייצרת רגש של מתח. בפרסומות משתמשים במוזיקה מניפולטיבית.
יש מוזיקה שמעוררת בנו רגשות של שמחה, ולעומתה מוזיקה שמעוררת רגשות של פריקת עול. יש מוזיקה שמעוררת געגועים וכמיהה לרוחניות, ויש מוזיקה שמעוררת רגשות של ייאוש ודיכאון.
אפילו בטכניקה של המוזיקה יש סוגים שונים. יש מוזיקה המבוססת על הרמוניה, והיא מעוררת בנו רגשות של אחדות ותיאום, לעומת מוזיקה שנקראת אנהמורניה, שמתאפיינת בדיסוננס וצרימה. זו שפה מוזיקלית המשדרת אקראיות והפך האחדות.
במובן זה אין כל-כך משמעות למילים המולבשות על המוזיקה, אלא העיקר הוא התוכן של המוזיקה עצמה. מוזיקולוג מומחה יוכל לחשוף ולהסביר את התוכן של מוזיקה כלשהי.
מוזיקה חסידית מקורית, ובמיוחד ניגוני חב"ד, מבטאים רגשות קדושים של אהבת ה', שמחה, ערגה לקדושה וכדומה, ואלה משפיעים השפעה חיובית על הנפש. לעומת זה, מוזיקה בעלת תוכן שלילי גורמת לאדם השפעה שלילית.
לכן מובא בפוסקים שלא להשמיע מוזיקה שלילית אפילו לתינוק בן יומו, מפני שהיא משפיעה עליו לרעה, אף-על-פי שאין הוא מבין את המילים; ולהפך, להשמיע לו מוזיקה של קודש. | 
זמנים נוספים
שקיעה: 19:48
זריחה: 5:45
