בוא איתי
"ויאמר ה' אל משה בוא אל פרעה" (שמות י,א). לא נאמר "לך אל פרעה" אלא "בוא אל פרעה", כי מהקב"ה אין הולכים. הוא נמצא בכל מקום, מלוא כל הארץ כבודו. לכן אמר למשה 'בוא', כלומר, בוא אתי, הנני איתך בכל אשר תלך.
(רבי מנחם-מענדל מקוצק)
מנין קשיות העורף?!
"בוא אל פרעה, כי אני הכבדתי את ליבו" (שמות י,א). משה תהה והתפלא: מנין קשיות עורף כזאת לפרעה?! הלוא מידות אלה ראויות לירא שמיים, להיות 'עז כנמר' לעשות רצון אבינו שבשמיים! אמר לו הקב"ה: אני הכבדתי את ליבו; לא ממנו הן המידות הללו.
(רבי יחיאל-מיכל מגוסטינין)
מניעות לניסיון
גזירות פרעה וקושי גלות מצרים אינם משום שפרעה רוצה זאת מרצונו, אלא מפני שהקב"ה הכביד את ליבו, כדי שיתגלו ניסי ה' ונפלאותיו. ללמדך: כשיהודי נתקל ב'מיצר' – בדברים המפריעים לו בעבודת הבורא, ישית אל ליבו שהמניעות הללו באות מהקב"ה, המעמידו בניסיון, כדי שהאדם יגלה את כוחות נשמתו.
(הרבי מליובאוויטש)
כיצד מנחילים אמונה
"ולמען תספר באוזני בנך ובן-בנך... וידעתם כי אני ה'" (שמות י,ב). רצונכם לטעת בלב בניכם את האמונה? "וידעתם כי אני ה'" – חייבים אתם עצמכם להיות מאמינים תחילה.
(רבי יהושע רוקח מבעלז)
רמז לבנים ובני בנים
מדוע רק במכת ארבה נזכרו 'בנך' ו'בן בנך'? אפשר לבאר זאת בדרך הרמז: על הפסוק (יהושע כד) "וארבה את זרעך" איתא בכתבי האריז"ל ש'ארבה' (208) בגימטרייה ארבע פעמים 'בן' (52), היינו בנים ובני בנים. לכן במכת ארבה דווקא נזכר גם 'בנך' וגם 'בן בנך'.
(תורת לוי יצחק)
שלושה דורות
"באוזני בנך ובן-בנך" – שלושה דורות, ואז לא תיפסק האמונה מכם. כמו שדרשו חז"ל (ב"מ פה): אמר רבי יוחנן, כל שהוא תלמיד-חכם ובנו תלמיד-חכם ובן-בנו תלמיד-חכם, שוב אין תורה פוסקת מזרעו לעולם.
(כלי חמדה)
המסַפֵר נעשה משובח
בעל ההגדה אומר: "כל המרבה לספר ביציאת מצרים הרי זה משובח". ומפרשים את "הרי זה משובח" – שעל-ידי זה המסַפֵר נעשה משובח. וזהו: "ולמען תספר... וידעתם כי אני ה'" – על-ידי שתספרו, תגיעו להכרה "כי אני ה'".
(הרב יהושע טרונק מקוטנה) | 
זמנים נוספים
שקיעה: 19:48
זריחה: 5:45
