ערב צאתם ממצרים נצטוו בני ישראל לעשות את הפסח: "וְכָכָה תֹּאכְלוּ אֹתוֹ מָתְנֵיכֶם חֲגֻרִים, נַעֲלֵיכֶם בְּרַגְלֵיכֶם, וּמַקֶּלְכֶם בְּיֶדְכֶם". יש קהילות הנוהגות עד היום לעשות את ליל הסדר על-פי המפורט בפסוק הזה. גם לגבי שאינם נוהגים כך, ודאי שהמשמעויות הרוחניות של העניינים האלה הן בתוקפן.
הדרך לצאת ממצרים מרומזת בפסוק הזה בשלושה סמלים: "מותניכם חגורים", "נעליכם ברגליכם", "ומקלכם בידכם". כל אחד מהם מבטא פן ייחודי בעבודת היהודי את בוראו.
אמונה – הבסיס
"מותניכם חגורים". המותניים מייצבים את גוף האדם ואת הראש המוצב מעליו. 'מותניים' ברוחניות היא האמונה בקב"ה, שהיא העוגן והבסיס שעליו השכל יכול להתבונן בגדולת הבורא וליצור רגשות של אהבה ויראה כלפיו. אמונה היא היסוד לכל קומתו הרוחנית של האדם.
בני ישראל יצאו ממצרים כשהיו במצב של "וְאַתְּ עֵרֹם וְעֶרְיָה", בלי מצוות וזכויות, חוץ מהאמונה בקב"ה, ודווקא "בזכות האמונה נגאלו אבותינו ממצרים". לכן נדרשו 'לחגור' את המותניים, היינו לחזק את האמונה. ובימינו, הדרך לחיזוק האמונה היא לימוד התורה שבעל-פה.
עיבוד לעור
"נעליכם ברגליכם". הנעל עשויה מעור של בהמה, שהוא דבר גס, הדורש עיבוד ממושך, כדי להכשירו להיות לבוש המתאים לאדם, ואפילו לרגליו ולעקביו, שהם החלקים התחתונים ביותר בו.
התורה מדגישה: "נעליכם ברגליכם". עבודתו של היהודי היא לזכך את הנפש הבהמית, שתהיה ראויה לקלוט אלוקות, כמו שכתוב "ואהבת את ה' בכל לבבך – בשני יצריך", היינו שאהבת ה' תהיה הן בנפש האלוקית הן בנפש הבהמית. וכמו הפיכת עור לנעל, גם עידון הנפש הבהמית זו משימה קשה ביותר, ולכן נדרשת עבודה, בדומה לעיבוד עורות. וכשם שריכוך העור נעשה על-ידי חומר חריף, גם העבודה מול הנפש הבהמית צריכה להיות נחושה ונחרצת.
עבודת ה' עצמה צריכה להיות בשמחה, אבל קודם התפילה נדרשת מהאדם עבודה של 'נעליכם ברגליכם' – עיבוד העור הגס, כדי שיהיה כלי לקדושה. לאחר מכן תוכל העבודה עצמה להיות בשמחה.
מקל כנגד החוצפה
"ומקלכם בידכם". חז"ל אמרו ש"דרכו של כלב ללקות במקל". זה מצב נחות יותר של הנפש הבהמית, שבו היא שקועה בתאוות אסורות, עד שהפכה לבחינת בעל-חיים טמא, שיש בו חוצפה כלפי הקדושה.
במצב כזה אי-אפשר לשכנעה בנימוקים שכליים, אלא יש לרדות בה במקל, היינו לגעור בה ולנזוף בה, כפי שמבואר בתניא שהאדם צריך לדבר קשות אל הנפש הבהמית ולומר לה: "עד מתי תסתירי לפניי את האמת?!". ואז מוסרת הקליפה שמסתירה את האמת, ומתגלה שהעולם אינו מציאות לעצמו, וכי הקב"ה הוא המנהיג את הבריאה כולה, כפי שיתגלה בשלמות בגאולה העתידה בקרוב ממש.
(תורת מנחם, כרך יד, עמ' 34) |
זמנים נוספים
שקיעה: 19:48
זריחה: 5:45
