שאלה: מה פירוש המושג 'קבר ישראל'?
תשובה: מצוות עשה מן התורה על יורשיו של נפטר, המתאבלים עליו, לקוברו באדמה כדין, ככתוב (דברים כא,כג): "כי קבור תקברנו ביום ההוא". אם היורשים אינם יכולים לעשות זאת, מצווה על כל יהודי לפעול לקבורת הנפטר באדמה.
מנהג ארץ ישראל לקבור בלי ארון, ובמקום שקוברים בארון או שמביאים את הנפטר בארון, מסירים לוח עץ משולי הארון כדי שהגוף ייגע בקרקע, ולפחות שיהיה פתוח לאוויר הקרקע.
כל ענייני ההתעסקות עם המת, הטהרה וההלבשה, וכן חפירת הקבר וכיסויו, ייעשו רק על-ידי יהודים ולא על-ידי גויים. כמו-כן יש להקפיד שלא יסתכלו גויים בפני המת, ואף לא לתוך הקבר, בטרם כוסה בעפר. כל הדברים האלה הם בכלל הבאת הנפטר ל'קבר ישראל'.
יהודי שנקבר בבית עלמין לא-יהודי, מצווה לפעול להוצאתו משם ולקבורתו בבית עלמין יהודי. כשהדבר קשה, יש לפחות להקיף את קברו במחיצות בגובה 10 טפחים (80 ס"מ).
יהודי שציווה לשרוף את גופתו – אסור לציית לו. ואם עשו כן, גזרו גדולי ישראל שלא לקבור את האפר בקברי ישראל (אבל חייבים לגונזו במקום אחר, ככל דבר האסור בהנאה).
מעניין שבתקופת התנ"ך נחשבה שריפת עצמות אדם, גם בין הגויים, למעשה שיש בו ביזיון, כמו שנאמר (עמוס ב,א): "עַל שְׁלֹשָׁה פִּשְׁעֵי מוֹאָב... עַל שָׂרְפוֹ עַצְמוֹת מֶלֶךְ אֱדוֹם לַשִּׂיד".
מקורות: רמב"ם הל' אבל ר"פ יב. ס' החינוך מצווה תקלז. טושו"ע יו"ד סי' שסב. גשר החיים ח"א פט"ז, וש"נ. נטעי גבריאל ח"א פרק עה ס"ז. | 
זמנים נוספים
שקיעה: 19:48
זריחה: 5:45
