חִשּׁוּבֵי קִצִּים. הגמרא (פסחים נו,א) אומרת שיעקב אבינו ביקש לגלות את הקץ (מועד הגאולה) ונסתלקה ממנו השכינה. מהמקורות עולה כי זמן הקץ סתום וחתום, כמו שנאמר לנביא דניאל (יב,ד): "סְתֹם הַדְּבָרִים וַחֲתֹם הַסֵּפֶר עַד עֵת קֵץ", והדברים חוזרים ונשנים (יב,ט): "כִּי סְתֻמִים וַחֲתֻמִים הַדְּבָרִים עַד עֵת קֵץ". יתרה מזו, ה'סתימוּת' של הגאולה איננה כלפי הברואים בלבד, אלא גם אצל הקב"ה כביכול, כדרשת חז"ל על הפסוק (ישעיה סג,ד): "כִּי יוֹם נָקָם בְּלִבִּי" – "לליבי גיליתי לאיבריי לא גיליתי" (סנהדרין צט,א). היינו שאפילו הקב"ה לא גילה ל'איבריו' את זמן הקץ.
אחד ההסברים להעלמת הקץ הוא, שאילו היה הקץ נאמר בפירוש, לא היה אפשר לזרז את הגאולה, אלא היא הייתה חייבת לבוא במועד שנקבע ולא קודם לכן. לכן אין רשות לגלות את הקץ, ומכיוון שהוא לא נתגלה בעולם הזה, אין הוא מאלץ את המציאות, וכך הדבר נתון בידינו.
על-פי זה נקבע כי אין לעסוק בחישובי קיצים. הגמרא (סנהדרין צז,ב) אף אומרת: "תיפח עצמן של מחשבי קיצין", וכך פסק הרמב"ם להלכה (הלכות מלכים פרק יב, הלכה א): "לא יחשב הקיצין". ואולם בגמרא עצמה מובאים קיצים, וגם הרמב"ם עצמו מביא קץ (ב'איגרת תימן'), ומכנה אותו "יותר אמיתי מכל חשבון שנאמר בשום קץ", ואומר שקיבלו מאביו "שקיבלו מאביו ומאבי-אביו".
לשאלה זו ניתנו כמה וכמה תשובות: האיסור הוא לחשב קיצים על-פי מהלכי הכוכבים, אבל לא מתוך דברי הנביאים (אברבנאל). האיסור הוא רק כשמציינים קץ ודאי ומוחלט (רמב"ן). האיסור היה רק בדורות הראשונים ולא כאשר מתקרבים לגאולה (מלבי"ם). האיסור הוא כשיש חשש שקץ שיכזיב יביא חלישות באמונה.
קֵץ כְּעֵת רָצוֹן. מדוע לא התגשמו הקיצים שהובאו בגמרא ובספרי הקדמונים? יש לומר שאותם תאריכים היו עת רצון, והגאולה הייתה יכולה לבוא אז, אלא שבעוונותינו הוחמצה השעה. כל קץ שציינוהו גדולי ישראל האמיתיים אכן היה זמן ראוי לגאולה, ואילו היה עם ישראל ראוי – היינו נגאלים, אלא שדבר מה מנע זאת (ראו בספר 'קץ הפלאות', פרק ב, שבו מבואר באריכות עניין השנים שנחשבות שנות 'פקידה').
בזוהר חדש (תיקונים צה,ב) נאמר שלכל דור קץ מיוחד משלו, התלוי בזכויות הדור, אלא שאפשר להחמיצו. גדולי ישראל גילו את הקץ של דורם, בשאיפה לעודד את עם ישראל להתחזק בתורה, בתפילה ובמעשים טובים, בתקווה שאותה עת רצון תנוצל והגאולה תבוא בקץ הזה.
רבנו הזקן מסביר (מאמרי אדמו"ר הזקן הקצרים, עמ' שנה-ו) שהצדיקים רואים את הדברים כפי שהם בעולמות העליונים, ושם אכן האירו גילויים של הגאולה בזמני הקץ. אבל בדרך לעולם הזה התחתון יכולים לחול מניעות ועיכובים, וכך קורה שהגאולה אינה יורדת למטה. עם זה הוא מוסיף שאם הקץ נאמר בנבואה מפי נביא, דבר שיבוא "לפיו של נביא – בוודאי יקוים בלי שום שינוי". |
זמנים נוספים
שקיעה: 19:48
זריחה: 5:45
