בברכת יעקב ליששכר נאמר: "יִשָּׂשכָר חֲמֹר גָּרֶם, רֹבֵץ בֵּין הַמִּשְׁפְּתָיִם". החמור מתאפיין בכושר נשיאה רב, בהתמדה ובחריצות. הדימוי של בני השבט לחמור נועד לבטא את מסירותם ללימוד התורה, וכדברי רש"י: "חמור בעל עצמות, סובל עול תורה, כחמור חזק שמטעינין אותו משא כבד".
החמור מייצג את הבריאה החומרית כולה ('חמור' מלשון 'חומר'), שנועדה לשרת את בני ישראל, כדי שאלו ינצלו אותה לקדושה ולעבודת ה'. ואכן, אנו מוצאים בתורה עוד שימושים חיוביים בחמור: אברהם אבינו השתמש בו לעקידת יצחק ("ויחבוש את חמורו"); משה רבנו רכב על החמור בלכתו להוציא את ישראל ממצרים; ואף המשיח ירכב על חמור ("עני ורוכב על חמור").
הבחירה נתונה
החמור מדגים את האפשרות לברור טוב מתוך רע. אמנם החמור אינו כשר לאכילה, ובנקודה זו, תכלית בריאתו היא בצד האסור שבו – ההימנעות מאכילתו, שבכך מקיימים מצוות לא-תעשה. ועם זה מותר לרכוב עליו, וזו תכלית בריאתו בהיבט הזה – שירכבו עליו לצורכי קדושה.
החמור מדגים את שני הצדדים הקיימים בכל דבר בבריאה, ואת הבחירה הנתונה בידינו: האם לרכוב עליו למטרה לא-טובה חלילה, כמו בלעם שרכב על האתון בשאיפה לקלל את בני ישראל, או להשתמש בו למטרות טובות וקדושות.
התכלית האמיתית
זה גם היחס הנדרש כלפי דברים המתחדשים בעולם. ברור שכל דבר בעולם נוצר בידי הקב"ה, ולא חלילה ממקור המנוגד לקדושה, שכן הבריאה היא כוח בלבדי של הקב"ה.
התכלית האמיתית לקיומם של כל הדברים האלה היא שעל-ידם יגדל ויתרבה כבוד שמיים ויופץ אור התורה, אלא שניתנה לאדם הבחירה אם להשתמש בהם למטרות אלה או חלילה להפך. גם העובדה שיש המנצלים את הדברים הללו לדברים המנוגדים לרצון ה' אינה הופכת אותם עצמם לשליליים ואינה מבטלת את תכליתם האמיתית ומטרת בריאתם.
למה נברא הזהב
המשנה (עבודה זרה, פרק ד, משנה ז) מספרת שחכמי ישראל נשאלו ברומי "אם אין רצונו בעבודת כוכבים, למה אינו מבטלהּ?". השיבו להם: "אילו לדבר שאין צורך לעולם בו היו עובדים – היה מבטלו. הרי הם עובדים לחמה וללבנה ולכוכבים ולמזלות, יאבד עולמו מפני השוטים?!".
העובדה שיש המשתמשים בדברים מסוימים למטרות פסולות איננה סיבה לשלול את השימוש בהם לשם שמיים. ואף שיש הטוענים שהרי החמה והלבנה נוצרו תחילה, כדי להאיר את העולם, ורק אחר-כך נהפכו לאלילים. התשובה היא: חז"ל אומרים (בראשית רבה טז,ב) שהקב"ה ברא את הזהב בעבור המשכן. והרי מבריאת הזהב ועד להקמת המשכן חלפו עשרים ושישה דורות, שבמהלכם הזהב נוצל לעבודת אלילים. ובכל-זאת – ייעודו הקדוש נותר כבתחילה, והוא הושלם בבוא העת להקמת המשכן.
(תורת מנחם תשד"מ, כרך ב, עמ' 1040) | 
זמנים נוספים
שקיעה: 19:48
זריחה: 5:45
