התבטלות לקב"ה
"יהודה אתה יודוך אחיך" (בראשית מט,ח). יהודה הוא מקור מלכות בית דוד, ו'אתה' רומז למלך מלכי המלכים הקב"ה, כמאמר "אתה הוא ה' לבדך". "יהודה אתה" – המלך צריך להיות בטל בתכלית הביטול לקב"ה, ואז "יודוך אחיך" – כשהמלך בטל לקב"ה והעם בטלים למלך – נמצא שהעם בטל לקב"ה.
(אור התורה)
ניצחון ברוח
בברכה ליהודה מצויות כל אותיות האל"ף-בי"ת, חוץ מהאות זי"ן. רמז שניצחונה של מלכות יהודה באחרית הימים לא יבוא בכוחם של כלי זין, "לא בחיל ולא בכוח כי אם ברוחי".
(רבנו בחיי)
ה'שבט' על בשרנו
"לא יסור שבט מיהודה" (בראשית מט,י). לא יסור שבט מבני ישראל עד שיבוא המשיח. כל הזמן נחוש על בשרנו את ה'שבט'. כל הימים יחבלו בנו, שלא נשכח ולו ליום אחד שאין אנו יושבים בביתנו.
(הרב יצחק-יעקב ריינס)
שנזכור שיהודים הננו
על כך אנו מבקשים: "שלא יצטרכו עמך ישראל זה לזה, ולא לעם אחר" – שלא נגיע חלילה למצב שבו "עם אחר" יהיה צריך להזכיר לנו היכן אנו ושיהודים הננו.
(אמרי פז)
האצטלה מוכנה
"עד כי יבא שילה" (בראשית מט,י). כשה'חפץ חיים' נסע ברחבי המדינה למכור את ספרו 'משנה ברורה', ראו שיש עימו אצטלה חדשה של משי, ארוזה בחבילה, שלא לבשה מעולם. כששאלו אותו למה הוא נושאה עימו אם אינו לובשהּ לעולם, ענה בתמימות: בכל רגע אנו מצפים לשמוע את שופרו של משיח, וכיצד אספיק להשיג ברגע האחרון בגד חדש לכבודו.
(עיטורי תורה)
פחד על האויבים
"ידך בעורף אויביך" (בראשית מט,ח). בהמשך נאמר "לא יסור שבט מיהודה". קדימת "ידך בעורף אויביך" ל"לא יסור שבט מיהודה" רומזת שעוד קודם ביאת המשיח, עוד בזמן הגלות, נזכה למצב שתיפול אימה ופחד על שונאינו.
(הרבי מליובאוויטש)
'משה' בצירוף 'אחד'
"עד כי יבא שילה" (בראשית מט,י). 'יבא' בגימטרייה 'אחד', ו'משה' בצירוף 'אחד' – בגימטרייה 'משיח'.
(אדמו"ר הריי"צ מליובאוויטש)
הכוח ניתן ממשה
כשבני ישראל יגלו את אחדות ה' בשבעת הרקיעים והארץ וארבע רוחות העולם, המרומזים בתיבת 'אחד', יביאו את הגאולה. הכוח לבצע עבודה זו בא מ'משה' שבכל אחד ואחד. זהו ש'משה' בצירוף 'אחד' בגימטרייה 'משיח'.
(ליקוטי שיחות) | 
זמנים נוספים
שקיעה: 19:48
זריחה: 5:45
