מושגים נוספים בנושא
	הבנה וביטול
	התקרבות לה'
	העבודה היא חיינו
	עובד אלוקים
	לא מצוות אנשים מלומדה
	אתכפיא ואתהפכא
	אתערותא דלעילא ואתערותא דלתתא
	למה נופלים
	השטות שגורמת לחטא
	שטות דקדושה
	שינוי טבע המידות
	קרבנות
	אכילה
	חיות הגוף מהניצוץ שבאוכל
	דברי הרשות

יהודי חי לו את חייו בשקט ובשלווה, ביושר ובאמונה. מתפלל, לומד תורה, מקיים מצוות. ממש מופת של יהודי אמיתי, יהודי שחי לפי רצון ה'. ופתאום, מבלי שיהיה מוכן לזה כלל, הוא נקלע למצב חדש וזר לו שמעמיד אותו בנסיון כבד. פיתויים שלא הכירם עד כה סובבים אותו מכל עבר; הוא מתמלא מאבקים נפשיים עזים; הוא נקרע בין אהבתו ונאמנותו לבוראו לבין הפיתויים הרבים שנפרשים לפתע לרגליו. ברגע של משבר הוא זועק: ריבונו של עולם, למה אתה מעמיד אותי בנסיון כזה?!

זהו המושג הנקרא 'נסיון'. דוד המלך דוקא רצה לעמוד בפני מצב של נסיון וביקש: "בחנני ה' ונסני", אך כולנו יודעים מה היו תוצאותיו של אותו נסיון. על כן מתפללים יהודים בכל יום: "ואל תביאני..לידי נסיון". חז"ל גם מייעצים לאדם: "אל תאמין בעצמך עד יום מותך". כל זאת מתוך הכרת כוחו של הנסיון והטלטלה העזה שהוא עלול להסב אפילו לאדם המושלם ביותר.

אבל הנסיון הוא חלק מחיינו. כל אדם נדרש במרוצת חייו להתמודד מול נסיונות לא מעטים. לרוב מדובר בנסיונות קטנים, כאלה שמעמידים במבחן חלקים קטנים בלבד מאמונתו ומאורחות חייו של האדם, אך לעיתים עומד האדם בפני נסיון גדול שקורא תגר על כל דרכו בחיים.

נס ודגל

כיהודים מאמינים אנו יודעים, שהנסיונות הללו באים מאת הקב"ה. מכאן, שיש להם מטרה חיובית, שהרי מהקב"ה, מקור הטוב והחסד, באים רק דברים טובים וחיוביים. עלינו לומר איפוא, שאף הנסיון מטרתו להעלות את האדם, לרוממו ולהביאו לגובה שאליו לא היה יכול להגיע בדרך אחרת.

תורת החסידות מסבירה, ש'נסיון' הוא גם מלשון 'נס' ודגל - דבר גבוה הנישא אל-על. שכן זו כל מטרתו וייעודו של הנסיון - לנשא את האדם מעלה מעלה. על-ידי העמידה בנסיון זוכה האדם להגיע לדרגות רוחניות גבוהות ביותר, ולכן מעמידים אותו בנסיון כדי שיגיע אל אותן דרגות נעלות.

הנסיון מגיע לא אחת דוקא כאשר האדם השיג כבר את השלימות הנדרשת ממנו לאור מצבו הנוכחי. כשהוא הגיע כבר אל המכסימום שאליו הוא יכול להגיע בדרך-עבודתו הנוכחית, או-אז מעמידים אותו בנסיון. מנסים לערער, כביכול, את מעמדו ואת הדרגא שאליה הגיע. הנסיון מחייב את האדם להפעיל כוחות נסתרים ואיתנים שאינם מתגלים בדרך-כלל. הוא נדרש להפיק מתוך נפשו את כל הכוחות, גם העמוקים ביותר, כדי לעמוד בפני הנסיון.

ואז, כשהוא אכן מצליח בזה, הוא כבר לא אותו אדם שהיה קודם לכן. הוא מתעלה, הוא מודע עכשיו לכוחות חדשים שקיימים בתוך נפשו ואשר קודם לכן לא ידע על קיומם. הוא לומד עכשיו להפעיל כוחות אלה לעבודת-ה' ובדרך זו הוא מתעלה לדרגא גבוהה לאין-ערוך מזו שבה עמד בעבר. גם הסיוע הניתן לו מלמעלה גדל ומתעצם בעקבות העמידה בנסיון. כך גורם הנסיון להתעלות רוחנית רבה ביותר.

אין בהם ממש

עצם הידיעה שזו כל מטרת הנסיון, מקלה את ההתגברות עליו. כשהאדם יודע שבוא הנסיון אינו מעיד על חולשה מצידו, אלא להיפך, על רצונו של הקב"ה לרוממו ולנשאו באמצעות העמידה בנסיון - קל לו יותר לגבור עליו. הוא רואה בנסיון את מטרתו הפנימית ואינו נגרר אחריו.

הנסיונות עצמם מאופיינים בדרך-כלל בכך, שאין בהם משום הפרעה אמיתית, אלא אשלייה בלבד. סיפור המדרש על הנהר שחסם את דרכו של אברהם-אבינו בדרכו לעקידת-יצחק ממחיש זאת היטב. לכאורה עמד בפני אברהם נהר סוער וגואש. אך כשהוא לא התרשם ממנו והמשיך בדרכו, אל תוך הנהר, הרי בסופו של דבר נעלם הנהר והוכיח שלמעשה לא היה אלא אשלייה. זהו טבעם של כל הנסיונות, שאין בהם ממש וכל עניינם לנסות את האדם.

הדרך לגבור על נסיון אינה איפוא בדרך של 'משא-ומתן' וכדומה. יש להתעלם ממנו לחלוטין, להמשיך בעבודת-ה' ובמילוי רצונו כאילו לא היה הנסיון קיים כלל וכלל. ואז זוכים לכך שהנסיון נמוג ונעלם כלא היה.