מדורים נוספים
	שיחת השבוע - כל המדורים ברצף גיליון 2075
	בראשית נבראו הטבע והניסים
	חדש על המדף
	מה השתבש בחטא עץ הדעת
	בריאת האדם
	שותף לקב"ה
	הניגודיות שבאדם
	בריאת האדם סוד האחדות
	הסיפור ששכנע את הקורא בתורה
	רציתי לשאול
	משמעות אמירת 'לחיים'
	ככל שיודעים מתפעלים יותר

"מלאכת הכנת הקריאה קשה עליי", השיב האיש. "בעל קורא צריך לשנן את הטעמים ולדייק בכל מילה. אינני מסוגל לקבל עליי טרחה זו מדי שבוע"

דאגה גדולה הטרידה את יהודי הכפר – הקורא בתורה נפטר ואין מי שימלא את מקומו.

זה קרה בכפר תיפנות, שבאזור העיר תרודאנת שבמרוקו. הכפר שוכן לרגלי הר תובכאל, בין רכס הרי האטלס במערב ורכס הסירווה במזרח, מעל עמק הסוס. באזור שכנו כמה קהילות יהודיות. קהילות אלו התקיימו באזור מאות שנים, עד שנות החמישים של המאה העשרים ועליית רוב תושביהן לארץ.

נופים מרהיבים אפיינו את האזורים האלה. השדות והעמקים השתרעו למרחקים. עצי האגוזים והתפוחים מילאו את הסביבה, והנהר הזורם סיפק מים לבני-האדם ולבעלי-החיים.

בכפר הקטן תיפנות התגוררה קהילה יהודית קטנה. בבית הכנסת המקומי התכנסו היהודים בקביעות לתפילות, ובמשך שנים היה לקהילה קורא בתורה קבוע, יהודי ישיש שידע היטב את מלאכת הקריאה. השנים חלפו, והישיש הלך לעולמו. עם פטירתו נותרה הקהילה בלי בעל קורא.

התושבים החלו לחפש בכפרים הסמוכים בעל קורא שיוכל למלא את מקומו, אך החיפושים לא העלו דבר. לבסוף שמעו על יהודי נכבד וירא שמיים, המתגורר בעיר תרודאנת. בעבר שימש בעל קורא בכפר אחר, והיה בקי היטב במלאכה.

אנשי הכפר פנו אליו וביקשו ממנו לקבל עליו את התפקיד. להפתעתם האיש סירב.

"מדוע?", שאלו אותו.

"מלאכת הכנת הקריאה קשה עליי", השיב. "בעל קורא צריך להכין היטב את הפרשה, לשנן את הטעמים ולדייק בכל מילה. אין זו מלאכה פשוטה, ואינני מסוגל לקבל עליי את הטרחה הזאת מדי שבוע".

התושבים ניסו לשכנעו. הם הסבירו לו כי בכל האזור כמעט אין בעל קורא מנוסה, וכי בלעדיו לא יזכו לשמוע קריאת התורה כראוי. הם ביקשו, הפצירו ודיברו על ליבו – אך האיש עמד בסירובו.

לבסוף החליטו אנשי הכפר לפנות אל הצדיק רבי יהודה וראובן ויזמאן, שישב בכפר דואוזרו. הצדיק היה ידוע בעמידתו לימין יהודי הכפר ובסיוע להם בענייני הכלל ובענייני הפרט. הם ביקשו ממנו שינסה לדבר על ליבו של הקורא בתורה. "אולי הרב יצליח לשכנע אותו לקבל עליו את המשרה".

נענה הצדיק לבקשתם והזמין אליו את האיש.

זכות הקריאה בתורה. ציונו של בבא יהודה וראובן מבפנים

למוחרת הלך האיש לביתו של הצדיק. הם ישבו יחד ושוחחו בנעימות, ואז אמר לו הצדיק: "רצוני לספר לך מעשה. הקשב היטב, ואולי תוכל להפיק ממנו לקח".

וכך סיפר:

"בכפר אחד חי יהודי פשוט מאוד. הוא היה עם-הארץ, וכמעט לא ידע דבר. גם בהלכות ובדינים הפשוטים לא היה בקי. אבל הייתה לו אהבה גדולה לדבר אחד: לקריאת התורה.

"אמנם הוא לא הבין היטב את מה שקרא, אך את טעמי המקרא ידע היטב. מדי שבוע בשבוע היה יושב ומתכונן לקריאה, חוזר ומשנן אותה שוב ושוב, עד שהיה בקי בה על בורייה. בבית הכנסת היה קורא את הפרשה בהתלהבות, בדייקנות ובנעימה, וכל הציבור נהנה מקריאתו.

"אנשי הכפר העריכו מאוד את מסירותו, אך בליבם תהו: מה יהיה גורלו של אותו יהודי אחרי מאה ועשרים שנותיו? הרי כמעט לא למד תורה, ונכשל בהלכות ובדינים מפורשים, ועם זה הייתה בו אהבה עצומה לקריאת התורה.

"לימים נפטר אותו בעל קורא. אחרי פטירתו ראוהו כמה מאנשי הכפר בחלום. הם ראו אותו רץ במהירות, נס על נפשו מפני מבקשי רעתו ההולכים וקרבים אליו, ואז התרחש דבר מופלא: ברגע שהמקטרגים כמעט השיגו אותו, ירדה לפתע בימה של אש וחצצה ביניהם ובין אותו בעל קורא. באותו רגע נסוגו המשחיתים וברחו לכל עבר, עד שלא נשאר מהם זכר.

"הסיבה שהוא ניצל הייתה משום שהתורה מגינה ומצילה, לא רק בעולם הזה אלא גם בעולם הבא. אותו יהודי פשוט אמנם לא ידע הרבה, אבל את קריאת התורה אהב בכל ליבו. בכל שבוע היה טורח ומתכונן, קורא לפני הציבור במסירות ובחביבות, והקשר הנפשי העמוק שלו עם התורה עמד לו לזכות ולהגן עליו".

הצדיק סיים את הסיפור והביט בבעל קורא שישב מולו. נראה היה שהמילים חדרו לליבו. האיש הבין פתאום איזו זכות גדולה נקרתה לידיו.

לאחר רגע של מחשבה אמר: "אם כן, אקבל עליי את התפקיד".

ציונו של בבא יהודה וראובן מבחוץ

אנשי הכפר שמחו מאוד. סוף-סוף נמצא להם בעל קורא, ובבית הכנסת שבו לקרוא בתורה כבימים ימימה.

(על-פי 'בבא יהודה וראובן ויזמן')