כדי ללמוד תורה כראוי נדרשים שיהיו ללומד תנאים נאותים. כך מסופר בגמרא (מגילה יב,ב) שחכמי ישראל לא השיבו על שאלה שנשאלו, באומרם: "מיום שחרב בית המקדש וגלינו מארצנו ניטלה עצה ממנו". הם הסבירו שהלימוד דורש דעת צלולה ומיושבת, ואילו הם אינם שרויים במצב של ישיבה במקומם הטבעי.
אמנם מצוות לימוד תורה חלה בכל מצב, כדברי הרמב"ם, שהחובה חלה על האדם "בין שלם בגופו, בין בעל ייסורים; בין בחור, בין שהיה זקן גדול שתשש כוחו", אבל לימוד במצבי לחץ וטרדות אינו איכותי כמו לימוד מתוך מנוחה ושלווה. לאור זאת נשאלת השאלה, מדוע עשה הקב"ה כך שלאורך רוב ההיסטוריה היהודית לימוד התורה נעשה במציאות של גלות?
הקב"ה ירד אלינו
המפתח להבנת העניין טמון במעמד הר סיני עצמו. נתינת התורה לא הייתה באופן שהקב"ה נשאר במקומו וקרא לבני ישראל ולמשה רבנו לשמוע את התורה, אלא "וַיֵּרֶד ה' עַל הַר סִינַי" – הקב"ה ירד אליהם, למקום התחתון שבו היו, ושם דווקא השמיע את דברו – "אָנֹכִי ה' אֱלֹקֶיךָ".
ירידה זו היא בדוגמת גלות, היינו מעבר למצב הפוך מקודמו. עד מתן תורה שררה הפרדה בין העולמות הרוחניים לעולם הגשמי. הייתה כמו 'גזירה' (שמות רבה יב,ג ועוד) שהפרידה בין הקדושה האלוקית לעולם הגשמי. במתן תורה ביטל הקב"ה את הגזירה באומרו "ואני המתחיל", והוריד את התורה עד העולם הגשמי, באופן ששכלם של בני-אדם יוכל להבינה.
תנאי לקיום התורה
הגמרא (תענית ז,א) מדמה את התורה למים, שתכונתם לרדת ממקום גבוה לנמוך, ומזה לומדים מסר: "אף דברי התורה אין מתקיימים אלא במי שדעתו שפָלה".
התורה מדגימה כיצד צריך ללמוד אותה, הן באופן אישי הן כיצד ללמדה לאחרים: כשם שהמים עוזבים את המקום הגבוה שלהם כדי לרדת למקום נמוך, ולעולם לא ייעצרו עד שיגיעו למקום הנמוך ביותר, כך ככל שלומד התורה שרוי בענווה ובביטול עצמי – דווקא שם יימצא מקום ההתכנסות הטבעי של התורה.
גולה למקום תורה
זה ההסבר שרוב העיסוק בתורה הוא בגלות דווקא, שכן זו תכליתה של התורה – לרדת למטה-מטה ולהאיר את החושך הנמוך ביותר. יהודי עלול לחשוב שהימצאותו במצב של גלות וחוסר מנוחה בגשמיות וברוחניות פוגעת במחויבות שלו ללימוד התורה.
על כך משיבים לו: המהות של נתינת התורה היא ירידתה מלמעלה למטה. אין זו 'תקלה', אלא הייעוד של התורה. כך המשנה (אבות ד,יד) מורה: "הווי גולה למקום תורה" – מצב של גלות דווקא, ולא באופן שהוא מביא את ה'מלמד' לביתו ושם התלמיד ישן בעיתו ואוכל ושותה בעיתו. כשהוא 'גולה למקום תורה', גם אם חסר לו במנוחת הנפש ובמנוחת הגוף – דווקא שם יגיע ללימוד האמיתי של התורה.
(תורת מנחם, כרך פא, עמ' 61) | 
זמנים נוספים
שקיעה: 19:44
זריחה: 5:51
