חב''ד כל הלב לכל אחד
תרומה | לימוד יומי | חנות | בתי חב"ד | צור קשר
זמנים נוספים שקיעה: 18:08 זריחה: 6:45 ד' בחשון התשפ"ז, 15/10/26
חפש במדור זה
אפשרויות מתקדמות
הודעות אחרונות בפורום

שאלות אחרונות לרב

(אתר האינטרנט של צעירי אגודת חב"ד - המרכז (ע"ר

שיחת השבוע - כל המדורים ברצף גיליון 2064
ערב ש"ק פרשת ואתחנן / נחמו, י' במנחם-אב ה'תשפ"ה (24/07/2026)

מדורים נוספים
שיחת השבוע - כל המדורים ברצף גיליון 2064
הלילות מתארכים, מוסיפים לימודים
יש חדש
התורה יורדת לתוך הגלות
כוח התפילה
עדיין יש תקווה
נקודת המבט של רבי עקיבא
היכולת להתבטל ולהתאחד
ביזוי המת ועונשו
רציתי לשאול
שכר לימוד ממעשר
שש חופות במסע אחד

מס' 2064, ערב שבת-קודש ואתחנן/נחמו, י' במנחם-אב ה'תשפ"ו (24.07.2026)

צעירי אגודת חב"ד

יוצא לאור על-ידי המרכז לעזרי שליחות

ת"ד 14 כפר חב"ד 60840, טל' 073-3731777

עורך: מנחם ברוד  �  יו"ר: הרב יוסף יצחק הכהן אהרונוב

  עמדה שבועית

הלילות מתארכים, מוסיפים לימודים

הזיקה הטבעית אל עולם הספר חינכה את הדור הצעיר לאהוב ספרים ולרצות ללמוד, ובכך נבדל העם היהודי מהעמים שסביבם חי

בימינו ט"ו באב קיבל צביון הקשור בנישואין. אכן, משמעות זו מופיעה במשנה, המתארת מה בנות היו ישראל אומרות באשר לבסיס החיוני לבניין בית יהודי.

ואולם לט"ו באב עוד משמעות חשובה – זה יום שמסמל את המעבר מהקיץ לחורף, הלילות מתחילים להתארך, והלילה נועד לעסוק בתורה. לכן ט"ו באב מזכיר ומעורר על הצורך להוסיף בלימוד התורה, וחז"ל מבטיחים לאדם את השכר – "יוסיף חיים על חייו".

רדידות השפה

עם ישראל מכונה 'עם הספר', מפני שלאורך כל הדורות כל יהודי חש קִרבה טבעית לעולם הספר והלימוד. זה היה מראה שגרתי, להיכנס בערב לבית המדרש ולמצוא שם את כל בעלי המלאכה, הסוחרים ומכובדי העיר, יושבים ולומדים. זה גמרא, זה משנה, זה חומש, זה שולחן ערוך, ומי שלא ידע ללמוד – קרא תהילים.

הזיקה הטבעית הזאת אל הספר עשתה אותנו ל'עם הספר'. האדם הפשוט מן הרחוב היה מלא וגדוש פסוקים, מאמרי חז"ל, מדרשים. שיחת החולין שלו הייתה רוויה מטבעות לשון מן המקורות, וממילא הייתה עשירה וערכית יותר. אווירה זו חינכה את הדור הצעיר לאהוב ספרים ולרצות ללמוד, ובכך נבדל העם היהודי מהעמים שסביבם חי, ורמתו הרוחנית הייתה גבוהה מהם בכמה וכמה דרגות.

עם התמורות הרוחניות שעברו על עמנו, אבדה לחלקים רחבים מהעם הגישה הטבעית הזאת אל הספר. הקשיבו לדבריהם של הנחשבים משכילים ומכובדים, ותשמעו שפה שטוחה, רדודה, נעדרת פתגמים ואמרות; שפה שלפנים גם עגלון בשוק התבייש בה. אווירה זו גורמת גם לאנשים יודעי ספר להינזר מהשמעת פסוק או פתגם, מחשש שהשומעים לא יבינו את משמעותו.

כיום ניכרת התעוררות בציבור ויש יותר הבנה לצורך לחזור אל ארון הספרים היהודי. אבל כדי לממש זאת נדרשת התגייסות של כל המאמינים בחשיבותה של התורה. עליהם לעשות בפועל להחדרתה לכל שכבות העם.

בית של תורה

אכן, בשנים האחרונות שיעורי תורה נעשו חלק מרכזי מהנוף. כיום אין עיר בארץ שאין בה מאות שיעורי תורה בכל שבוע, בכל מקצועות היהדות, לנשים ולגברים, למתחילים ולמתקדמים. אלא שלא הכול יודעים על ההיצע הרחב העומד לרשותם.

יש מאות אלפי יהודים שרוצים ללמוד ולטעום ממעיינות התורה. רואים את התעניינותם, שומעים את השאלות שהם שואלים. מקצתם אולי לא יֵלכו לשיעור בבית הכנסת, אבל אם תציעו להם ללמוד פעם בשבוע בביתכם או בביתם – ישמחו מאוד. ואל תאמרו מי אני ומה אני. לנוכח הבערות הנוראה המצויה בימינו, כל אחד ואחד שמסוגל לפתוח ספר הוא בבחינת תלמיד-חכם.

כשם שהגוף זקוק לאספקת מזון קבועה, גם הנפש היהודית זקוקה למזון יום-יומי, והיא התורה. כשיהודי קובע עיתים לתורה הוא מספק מים חיים לנפשו הצמאה ומקבל כוחות מחודשים. חייו מתעשרים בעושר הבלתי-נדלה של התורה, והוא נעשה אדם חדש. הבה נתחבר למקורות ונרווה את נפשנו.


"כי הם חיינו". אבות ובנים מחוברים לתורה

  יש חדש

קייטנות חב"ד מחזור ב

אחרי הצלחת המחזור הראשון של קייטנות חב"ד, נפתח בימים האלה ברחבי הארץ המחזור השני של הקייטנות, שמפעילים בתי חב"ד ברחבי הארץ. בקייטנות האלה משתתפים כל מגוון ילדי ישראל, תלמידי בתי ספר ממלכתיים וממלכתיים-דתיים כאחד. רשת קייטנות חב"ד מעניקה לילדים שפע של חוויות לצד תכנים וערכים, ברוח חסידית עליזה ותוססת. פרטים בבית חב"ד המקומי ובאתר חב"ד-ישראל, chabadsummer.co.il.

מפעל התנ"ך השלושים

החלה ההרשמה למחזור השלושים של מפעל התנ"ך. במתכונת זו לומדים את כל התנ"ך עם פירוש רש"י, ונבחנים שנים-עשר מבחנים. טל' 0528630212.

הוראות לנופשים

מחלקת הכשרות של הרבנות הראשית לישראל מבקשת מהנופשים ומהמטיילים לבדוק שבבתי העסק מוצגת תעודת כשרות מקורית (לא צילום או העתק), בת-תוקף, ושם העסק וכתובתו המצוינים בתעודה תואמים את שם העסק המוצג בגלוי. בכל שאלה או חשד מומלץ ליצור קשר טלפוני עם המשגיח, כמצוין בתעודה.

  שלחן שבת

התורה יורדת לתוך הגלות

כדי ללמוד תורה כראוי נדרשים שיהיו ללומד תנאים נאותים. כך מסופר בגמרא (מגילה יב,ב) שחכמי ישראל לא השיבו על שאלה שנשאלו, באומרם: "מיום שחרב בית המקדש וגלינו מארצנו ניטלה עצה ממנו". הם הסבירו שהלימוד דורש דעת צלולה ומיושבת, ואילו הם אינם שרויים במצב של ישיבה במקומם הטבעי.

אמנם מצוות לימוד תורה חלה בכל מצב, כדברי הרמב"ם, שהחובה חלה על האדם "בין שלם בגופו, בין בעל ייסורים; בין בחור, בין שהיה זקן גדול שתשש כוחו", אבל לימוד במצבי לחץ וטרדות אינו איכותי כמו לימוד מתוך מנוחה ושלווה. לאור זאת נשאלת השאלה, מדוע עשה הקב"ה כך שלאורך רוב ההיסטוריה היהודית לימוד התורה נעשה במציאות של גלות?

הקב"ה ירד אלינו

המפתח להבנת העניין טמון במעמד הר סיני עצמו. נתינת התורה לא הייתה באופן שהקב"ה נשאר במקומו וקרא לבני ישראל ולמשה רבנו לשמוע את התורה, אלא "וַיֵּרֶד ה' עַל הַר סִינַי" – הקב"ה ירד אליהם, למקום התחתון שבו היו, ושם דווקא השמיע את דברו – "אָנֹכִי ה' אֱלֹקֶיךָ".

ירידה זו היא בדוגמת גלות, היינו מעבר למצב הפוך מקודמו. עד מתן תורה שררה הפרדה בין העולמות הרוחניים לעולם הגשמי. הייתה כמו 'גזירה' (שמות רבה יב,ג ועוד) שהפרידה בין הקדושה האלוקית לעולם הגשמי. במתן תורה ביטל הקב"ה את הגזירה באומרו "ואני המתחיל", והוריד את התורה עד העולם הגשמי, באופן ששכלם של בני-אדם יוכל להבינה.

תנאי לקיום התורה

הגמרא (תענית ז,א) מדמה את התורה למים, שתכונתם לרדת ממקום גבוה לנמוך, ומזה לומדים מסר: "אף דברי התורה אין מתקיימים אלא במי שדעתו שפָלה".

התורה מדגימה כיצד צריך ללמוד אותה, הן באופן אישי הן כיצד ללמדה לאחרים: כשם שהמים עוזבים את המקום הגבוה שלהם כדי לרדת למקום נמוך, ולעולם לא ייעצרו עד שיגיעו למקום הנמוך ביותר, כך ככל שלומד התורה שרוי בענווה ובביטול עצמי – דווקא שם יימצא מקום ההתכנסות הטבעי של התורה.

גולה למקום תורה

זה ההסבר שרוב העיסוק בתורה הוא בגלות דווקא, שכן זו תכליתה של התורה – לרדת למטה-מטה ולהאיר את החושך הנמוך ביותר. יהודי עלול לחשוב שהימצאותו במצב של גלות וחוסר מנוחה בגשמיות וברוחניות פוגעת במחויבות שלו ללימוד התורה.

על כך משיבים לו: המהות של נתינת התורה היא ירידתה מלמעלה למטה. אין זו 'תקלה', אלא הייעוד של התורה. כך המשנה (אבות ד,יד) מורה: "הווי גולה למקום תורה" – מצב של גלות דווקא, ולא באופן שהוא מביא את ה'מלמד' לביתו ושם התלמיד ישן בעיתו ואוכל ושותה בעיתו. כשהוא 'גולה למקום תורה', גם אם חסר לו במנוחת הנפש ובמנוחת הגוף – דווקא שם יגיע ללימוד האמיתי של התורה.

(תורת מנחם, כרך פא, עמ' 61)

  מן המעיין

כוח התפילה

איפה ההמשך

"אתה החילות להראות את עבדך את גודלך... אעברה נא ואראה את הארץ הטובה" (דברים ג,כד–כה). כך אמר משה לקב"ה: הלוא אתה עצמך אמרת לי שאין זו אלא התחלה. אמרת: "ראה החילותי תת לפניך את סיחון ואת ארצו, החל רש" (דברים ב, לא), ואם התחלה היא, משמע שיבוא המשך, ואם כן – "אעברה נא ואראה את הארץ".

(דברי יאיר)

מהנגלה לנסתר

"גודלך" רומז לקריעת ים סוף, וכמאמר רז"ל (ברכות נח) "הגדולה – זו קריעת ים סוף". קריעת ים סוף הייתה הכנה והקדמה למתן תורה, שאז ניתן לישראל החלק הנגלה שבתורה. וזהו שרמז הכתוב: כשם ש"החילות להראות את עבדך את גודלך", זו קריעת ים סוף שהייתה על-ידי, כמו-כן אני מבקש שגם החלק הנסתר שבתורה יינתן על-ידי, ולכן "אעברה נא", רמז ל"והניף ידו על הנהר... והיכהו לשבעת נחלים".

(אור התורה)

לראות את הטוב

'ואראה' למה לי, הלוא מובן מאליו שאם ייכנס לארץ יראה אותה? אלא משה התפלל, שבבואו אל הארץ יזכה לראות את הטוב שבה – "את הארץ הטובה" – ולא כפי שראוה המרגלים!

(רבי מנחם-מענדל מקוצק)

הכאה 'למענכם'

"ויתעבר ה' בי למענכם" (דברים ג,כו). החטא שחטאתי בהכאת הסלע היה "למענכם", שלא לעורר עליכם קטרוג, ושלא יאמרו: אפילו הסלע שומע בקול ה' יותר מכם.

(רבי יהונתן אייבשיץ)

בחירת משה

"רב לך, אל תוסף דבר אלי" (דברים ג,כו). אמר לו הקב"ה למשה: שתי שבועות נשבעתי. אחת שתמות, ואחת לאבד את ישראל. לבטל את שתיהן אי-אפשר. אם תרצה אתה לחיות, יאבדו ישראל. אמר משה לפניו: ריבוני, בעלילה אתה בא אליי?! יאבד משה ואלף כמוהו, ואל יאבד אחד מישראל!

(מדרש תנחומא)

הגזירה נגזרה

הלוא נאמר "הקב"ה מתאווה לתפילתן של צדיקים", ומדוע לא הניח לו להוסיף ולהתפלל? אלא חז"ל אומרים: "המאריך בתפילה מאריכין לו ימיו ושנותיו". ובכן, אילו הוסיף משה והתפלל, היה זוכה בכך לאריכות ימים, ודבר זה לא היה אפשרי, שהרי כבר נגזר עליו זמן הפטירה.

(רבי אברהם-יהושע-השיל מקרקוב)

מאריכים את שנותיו

החת"ם סופר היה מאריך מאוד בתפילה. הוכיחוֹ רב אחד: הייתכן? הלוא בשל כך הוא מבטל מתלמודו, ונאמר (משלי כח,ט) "מסיר אוזנו משמוע תורה גם תפילתו תועבה"? השיב לו: "המאריך בתפילה מאריכין לו ימיו ושנותיו", ומשום כך אני מאריך בתפילה ככל האפשר, שאזכה לאריכות ימים, וממילא כבר יהיה בידי להשלים את שהחסרתי בלימוד תורה מתוך שהארכתי בתפילה.

בניין מייד

"ההר הטוב הזה והלבנון" (דברים ג,כה). "זו ירושלים... זה בית המקדש" (רש"י). משה רבנו ביקש לעבור את הירדן ולהיכנס לארץ כדי לראות את ירושלים ואת בית המקדש. ולכאורה כיצד היה יכול לראות את בית המקדש שטרם נבנה? אלא זו הייתה תפילתו של משה שתתבטל הגזירה שמונעת ממנו להיכנס לארץ, ואז הקב"ה יבנה בעצמו את בית המקדש, וזה יוכל להיעשות מייד.

(הצמח צדק)

  אמרת השבוע

עדיין יש תקווה

אחרי מלחמת עולם השנייה היגר האדמו"ר רבי שלמה הלברשטאם מבאבוב לניו-יורק, קנה בניין בווסט סייד מנהטן והקים בו את ישיבת 'בני ציון'.

אחד התלמידים בישיבה עבר את אירועי השואה, ובעקבות זאת התנהג בדרך שאינה ראויה. המנהל, הרב זושא פלמן, אמר לאדמו"ר שלדעתו אין מקומו של הבחור בישיבה, ואולם הרבי סבר שעדיין יש תקווה.

פעם אחת הסתכסך הבחור עם בחור אחר, וברוב כעסו לקח מסמר ותקעו בתפילין של הבחור השני. המנהל הציג את התפילין לפני הרבי וציפה שאחרי מעשה כזה יסכים שיש לסלק את הבחור.

הרבי שקע במחשבות ואמר שרצונו לחשוב כיצד היה אביו נוהג במקרה כזה. אחרי כמה דקות אמר: "הלוא גם הקב"ה מניח תפילין, ובתפילין שלו נאמר 'ומי כעמך ישראל'. עכשיו נתבונן כמה מסמרים תקענו בתפילין של הקב"ה בשגגותינו ובזדונותינו – האם הקב"ה גירש אותנו מעל פניו?!".

  גאולהפדיה

נקודת המבט של רבי עקיבא

כִּפְלַיִם. ההפטרה הראשונה בסדרת הפטרות הנחמה נפתחת במילים "נַחֲמוּ נַחֲמוּ, עַמִּי" (ישעיה מ,א). חז"ל מסבירים (איכה רבה סוף פרשה א) מדוע נאמרה הנחמה בלשון כפולה ("נחמו נחמו"): "חטאו בכפליים... לקו בכפליים... ומתנחמים בכפליים". נשאלת השאלה, אם חטאו בכפליים ולקו בכפליים, מה הרבותא שגם הנחמה היא בכפליים?

מסביר זאת הרבי מליובאוויטש (לקוטי שיחות כרך יט, עמ' 67 ואילך), על-פי סיפור הגמרא בסוף מסכת תענית, על רבי עקיבא וחבריו שראו את החורבן בהר הבית, וחבריו 'התחילו... בוכים' ואילו הוא 'מְשַׂחֵק'. אירוע דומה היה כשהתקרבו לרומי ושמעו את שאון העיר ממרחק. וכששאלוהו חבריו לפשר השחוק, ורבי עקיבא הסביר להם כיצד הוא רואה את הדברים, אמרו לו: "עקיבא ניחמתנו, עקיבא ניחמתנו". גם פה הנחמה נאמרה בלשון כפולה.

ההסבר הוא, שהנחמה הכפולה אין משמעותה פיצוי על-פי גודל המכה בלבד, אלא יש בה שני רבדים: א) הטוב שיצמח בעתיד מהירידה הגדולה; ב) גילוי הטוב והעלייה שבירידה עצמה. רבי עקיבא ראה את הנחמה הכפולה: "לא זו בלבד שיהיה מורגש שכדאי גודל הירידה והגלות ובלבד שנגיע להוספה ולהידור שבזמן הגאולה, אלא שגם מרגישים את הטובה והמעלה שבהוספה בחורבן ובגלות עצמם, ואומרים על זה 'אוֹדְךָ ה' כִּי אָנַפְתָּ בִּי'". כלומר, ההודיה תהיה לא רק על הגאולה, אלא גם על הגלות והחורבן, כי אז יתגלו הטוב והמעלה שבהם עצמם.

  אהבת ישראל

היכולת להתבטל ולהתאחד

על עם ישראל נאמר (ואתחנן ז,ז) "כִּי אַתֶּם הַמְעַט מִכָּל הָעַמִּים". אומרת על כך הגמרא (חולין פט,א): "אמר להם הקדוש-ברוך-הוא לישראל, חושקני בכם שאפילו בשעה שאני משפיע לכם גדוּלה, אתם ממעטין עצמכם לפניי".

בעניין זה טמון סוד קיומו של עם ישראל – היכולת להתבטל ולהתאחד עם יהודי שני. וכך הרבי מבאר (לקוטי שיחות, כרך לא, עמ' 14): "פירוד והתחלקות באים כתוצאה מישות וגאווה, שמרגיש את עצמו ליש ודבר חשוב, ולכן אינו יכול להיות באחדות והתכללות עם חברו – כי הזולת ממעט את מציאותו.

"מה שאין כן בני ישראל, שעליהם נאמר 'כי אתם המעט מכל העמים – שממעטין עצמכם', היינו שהם בביטול (היפך הישות), ולכן כל אחד נותן מקום לזולתו עד שהם באחדות והתכללות".

מכאן אנו למדים ששבירת הגאווה ותוקף הישות העצמית הם דבר הכרחי כדי לזכות לגאולה, כי בכך עם ישראל נעשה כלי שתתגלה בו הבחירה של הקב"ה – "בְּךָ בָּחַר ה' אֱלֹקֶיךָ לִהְיוֹת לוֹ לְעַם סְגֻלָּה מִכֹּל הָעַמִּים אֲשֶׁר עַל פְּנֵי הָאֲדָמָה" (דברים שם, ו).

  מעשה שהיה

ביזוי המת ועונשו

קבלן המשנה הערבי לא התכוון לציית להוראות. במקום ללקט את העצמות בכבוד גרף אותן עם העפר והאבנים והשליך אותן לתוך הבורות

שני אורחים בלתי-צפויים הופיעו בביתו של הרב אברהם-לייב זילברמן, רבה הנערץ של העיר צפת. הראשון היה גבר בריטי גבוה, בעל שפם עבות, שהציג את עצמו כקבלן כבישים מטעם השלטון המנדטורי הבריטי. השני היה שוטר יהודי, ששימש מְלַווה ומתרגם.

האנגלי פנה אל הרב ביראת כבוד וביקש שיפנה לו כמה רגעים. באותם ימים סללו הבריטים את כביש עכו-צפת, עורק תחבורה חיוני שחצה את הגליל ממערב למזרח. כשהגיעו לעבודות בקטע שבין מירון לצפת, חצבו הפועלים בגבעה קטנה, וגילו בראשה שדה קברות עתיק.

הקבלן הבריטי הבין מייד כי מדובר בקברי אבותיהם של היהודים. מתוך רצון לכבד את קדושת המקום ולהימנע מחיכוכים עם הקהילה היהודית נקט צעדי זהירות קפדניים.

הוא הטיל את מלאכת סלילת הקטע על קבלן משנה ערבי מוּכר, תושב צפת, והורה לו להימנע משימוש בחומרי נפץ לחציבת הסלעים באזור זה. כל עבודות החפירה והפינוי באתר צריכות להיעשות ידנית בלבד, הורה. כמו-כן ציווה עליו לאסוף ביראת כבוד את העצמות שייחשפו, להניחן בקופסת קרטון מסודרת ולשמור עליהן בצד עד שיוחלט כיצד לנהוג בהן.

לאחר מסירת ההנחיות הוסיף הקבלן האנגלי לפקח על המלאכה במקטעי הסלילה האחרים לאורך התוואי, כמה קילומטרים משם.

אלא שקבלן המשנה הערבי לא התכוון לציית להוראות שקיבל. מתוך זלזול מופגן החליט להתעלם מהן. במקום ללקט את העצמות בכבוד גרף אותן עם עפר הטרשים והאבנים, והשליך אותן כחומר מילוי פשוט לתוך הבורות והשקעים העמוקים שנועדו לפילוס הכביש.

כאשר נתקל בסלע קשה שעמד בנתיבו, בחר לקצר את התהליך ולעשות שימוש בדינמיט, בניגוד מוחלט להוראות שניתנו לו. הוא קדח חורים עמוקים בסלע, הטמין בו את חומר הנפץ, וחיבר פתיל הצתה שאמור לפוצץ את הדינמיט ולרסק את הסלע.

אחד מפועליו, שראה את מעשיו, ניסה להזהירו. "אתה מפר את הוראותיו של הקבלן הראשי. הוא יקפיד על כך ותשלם על מעשיך!", התריע. אלא שהקבלן הערבי לא התרגש. "שתוק!", גער בפועל והוסיף לדבר בחוצפה: "הלוא אלה עצמות של יהודים כופרים. מי צריך אותן בכלל?!".

כשנסתיימו כל ההכנות לפיצוץ, קרא קבלן המשנה בקול רם את קריאת האזהרה המקובלת, כדי שהפועלים יתפסו מחסה, והצית את הפתיל. מייד לאחר מכן החל לרוץ, כדי שלא להיפגע מהפיצוץ. אלא שבמנוסתו הסתבכה רגלו בשיחי הבר שצמחו במקום והוא נפל.

בעודו נאבק בניסיון להשתחרר מהסבך, נשרף פתיל ההצתה עד תומו ופיצוץ אדיר הרעיד את הגבעה. עוצמת ההדף הרגה את קבלן המשנה.

הפועלים שעמדו מרחוק קפאו על עומדם. כמה מהם התלחשו ביניהם כי אין זו תאונה רגילה. לא היה להם כל ספק שזה היה עונש משמיים על ביזוי כבוד המתים.

הקבלן האנגלי הביט ברב זילברמן, שנדהם לשמוע את הסיפור. "עשיתי כל שביכולתי למנוע את חילול המקום", אמר בכאב, "אך כעת אני מבקש לתקן ככל האפשר את אשר אירע".

הרב זילברמן לא השתהה אפילו רגע. הוא קרא לבנו בֶּר, וזה הביא עוד כמה יהודים יראי שמיים. הללו הצטיידו בשקי בד לבנים וחדשים ויצאו מייד למקום.

הרב זילברמן זיהה את האתר כסמוך למערת האידרא ולקברו של התנא רבי יוסי דמן-יוקרת. על-פי המסופר, במערת האידרא התכנסו רבי שמעון בר-יוחאי ותלמידיו, ובה גילה להם את סודותיה העמוקים של תורת הקבלה.


קברו של רבי יוסי דמן יוקרת (צילום: המרכז הארצי לפיתוח המקומות הקדושים)

גם האר"י הקדוש היה רגיל לפקוד את המקום, ושם מסר לתלמידיו גילויים נשגבים בתורת הסוד, שלא נשמעו קודם לכן. יש מסורת כי בסביבת המערה טמונים כמה מתלמידי רבי שמעון בר-יוחאי.

שנים לאחר מכן, בשנות החמישים, נטע הרב בערל זילברמן במקום מאה שלושים ושניים עצי תפוח, לזכר 'שדה תפוחין קדישין', המקום שבו היה האר"י הקדוש יוצא עם תלמידיו לקבל את השבת.

הקבלן האנגלי ההגון הציע להעמיד לרשותם פועלים, אך הרב העדיף שהמלאכה הקדושה תיעשה בידי יהודים בלבד. עם זה, ביקש מהקבלן להשתמש בציוד שלו כדי לסנן ולפנות את כל העפר שנועד למילוי הבורות, שאליהם הושלכו העצמות בביזוי.

העפר סונן ברשתות ברזל וכל שבר עצם, קטן ככל שיהיה, נאסף בחרדת קודש והונח בזהירות בתוך השקים הלבנים.

רק לאחר שהיו בטוחים כי עשו כל שביכולתם להשיב את כבוד המתים, הובאו העצמות לקבורה מכובדת כדת וכדין.

(על-פי 'ספר מירון')

  רציתי לשאול

עם הרב שניאור-זלמן ירס

משלוחי חב"ד ביהוד

מדוע הפסוק 'שמע ישראל' מרכזי כל-כך בתפיסת היהדות?

הפסוק הזה מבטא את תמצית האמונה היהודית – ההכרה בא-ל אחד ובאחדות האלוקית, שהכול הוא ושהוא הכול.

המשמעות הפשוטה של הפסוק היא שהבורא, שהוא האלוקים שלנו, אחד הוא ואין בלתו, ואין שום בעל כוח ויכולת מבלעדיו.

על כך שואלים, מדוע אפוא נאמר 'ה' אחד' ולא 'ה' יחיד'? והתשובה, שהמילה 'אחד' יש בה רמז עמוק יותר, הטמון באותיותיה של המילה – א' זה הקב"ה, 'אלופו של עולם'; ח' – רמז לשבעת הרקיעים ולארץ; ד' – רמז לארבע רוחות העולם. המשמעות: הקב"ה הינו השליט היחיד בכל המציאות, בשמיים ובארץ ובכל המרחב.

תורת החסידות (תניא, שער הייחוד והאמונה ועוד) מעניקה משמעות עמוקה עוד יותר למושג האחדות האלוקית. לא זו בלבד שהקב"ה הוא השליט היחיד בכל הבריאה, אלא שהוא המציאות האחת והיחידה הקיימת. הואיל והוא בורא את העולם בכל רגע יש מאין ("המחדש בטובו בכל יום תמיד מעשה בראשית"), נמצא שכל מהותו וקיומו של העולם הוא הכוח האלוקי שמקיים אותו. לכן "אֵין עוֹד מִלְּבַדּוֹ" (דברים ד,לה) – אין עוד שום מציאות מלבד ה'.

הפסוק נפתח ב'שמע ישראל', היינו שאומרים ליהודי שעליו להבין ולהפנים ('לשמוע' במשמעות להבין) עניין זה. עליו להתבונן בדבר ולהחדיר לקרבו את ההכרה שאף שהעולם נראה מציאות עצמאית, הרי האמת היא שאין לו שום קיום משל עצמו, וכל מהותו היא הכוח האלוקי שבורא ומקיים אותו.

כשיהודי מסיים את חייו, הוא רוצה להיפרד מהעולם באמירת 'שמע ישראל' על שפתיו. בכך הוא מצהיר על נאמנותו לבוראו וליהדותו.

  פינת ההלכה ומנהג

הרב מנחם והבה

שכר לימוד ממעשר

שאלה: האם אפשר לשלם שכר לימוד מכספי מעשר?

תשובה: הקדמונים נחלקו אם אפשר להשתמש בכספי מעשר למטרות אחרות של מצווה מלבד צדקה לעניים. כמו-כן ברור שכספי מעשר נועדו לצדקה, ואי-אפשר להשתמש בהם לתשלום הוצאות שהאדם חייב בהן ממילא. לאור זאת דנו הפוסקים אם אפשר לשלם את שכר לימוד הבנים והבנות מכספים אלה:

באשר לבנים – האב מצוּוה ללמדם תורה, שנאמר "ולמדתם אותם את בניכם". לכן אין לשלם את שכר לימודם מכספי מעשר, כל עוד מדובר בגדר החובה המוטלת על האב. אמנם יש פוסקים הסבורים שאחרי גיל שש אפשר לשלם את שכר הלימוד ממעשר, ואולם לדעת אדמו"ר הזקן, כל עוד הבן אינו מסוגל ללמוד בכוחות עצמו, החובה על האב עדיין קיימת, ולכן אין לממן את שכר הלימוד מכספי מעשר.

ואולם בבנים שכבר הגיעו לגיל מצוות, ואין יד ההורים משגת, אפשר לשלם מכספי מעשר הוצאות נלוות שאינן חלק מחובת האב, כגון תוספת על נסיעות לישיבה, אש"ל וכדומה. כמו-כן, אם ההורים בוחרים במוסד חינוכי יקר יותר בשל רמתו, הם רשאים לשלם מכספי מעשר את ההפרש שבין מוסד רגיל למוסד זה.

באשר לבנות הדין שונה. מאחר שאין על האב חיוב ללמדן תורה, רשאי הוא לשלם מכספי מעשר את שכר הלימוד של מקצועות התורה וההלכה הנצרכים להן. ואולם את החלקים החינוכיים שבהם האב חייב להדריכן לדרך ישרה, וכן מקצועות חול שאינם נחשבים לצורך מצווה – אין לממן מכספי מעשר.

בכל מקרה, מי שנמנע מלהכליל את הוצאות לימוד ילדיו בכספי מעשר, ומפריש את המעשר לצדקה בלבד – הרי זה משובח, ועליו נאמר: "כל המוסיף – מוסיפים לו מן השמיים".

מקורות: שו"ת מהר"ם מרוטנבורג סי' עד. מהרי"ל הל' ר"ה. לקט יושר ע' עו. שו"ת באר שבע סי' מא. טושו"ע יו"ד סי' רמט ס"א. ט"ז שם סק"א. ש"ך שם סק"ג-ד. הל' תלמוד תורה לאדה"ז פ"א ה"ז והי"ד ובהערות וציונים על אתר. שו"ת אגרות משה ח"ה יו"ד ח"ב סי' קיג. לקוטי שיחות ח"ט ע' 346. צדקה ומשפט פ"ו הע' לה.

  חיים יהודיים

שש חופות במסע אחד

הצצה מרגשת לפעילות הייחודית להצלת הנוער היהודי מהתבוללות, במדינות ברית-המועצות לשעבר. השיא הוא מסע ההוקרה של אלף צעירים שהתמידו בתכנית הלימודים

תעודת זהות. הרב מנחם-מענדל וילנסקי (40), יליד ניו-יורק, מנהל את ארגון 'יחד', ענף הצעירים והסטודנטים של חב"ד בברית-המועצות לשעבר. הארגון מעניק לאלפי צעירים יהודים מטענים שבועיים של לימודי יהדות ומלווה אותם עד הקמת בית נאמן בישראל.


הרב וילנסקי מלווה חתן לחופה

הצעה. בצעירותי ניהלתי פעילויות עם יהודי רוסיה בתקופות 'בין הזמנים'. אחרי חתונתי הציע לנו הרב הראשי לרוסיה, בערל לאזר, לרכז את הפעילות עם הצעירים. זה לא היה פשוט, ונדרשו לנו כמה שנים לדייק את המיזם ולפלח את הגילאים.

מחויבות. התכנית שלנו מופעלת בכל עיר ועיר על-ידי שלוחי הרבי, ובראשה שיעורי תורה, המכוּונים לחיזוק המחויבות האישית של הצעירים ליהדות, לשמירת תורה ומצוות, ומעל הכול להקמת בית יהודי, שזה המפתח החשוב ביותר לשימור זהותם כיהודים.

מסע. בכל שנה אנו עורכים מסע הוקרה לאלף צעירים, שעמלו על לימודי יהדות. בכל פעם נבחרת מדינה אחרת, יעד למסע המרומם. רק צעירים שהתמידו במיוחד בתכנית הלימוד השבועית לאורך כל השנה זוכים להשתתף במסע.

עם ישראל חי. השנה עשינו את המסע לברזיל. את דברי הפתיחה שלי סיימתי בהכרזה 'עם ישראל חי', שפרצה ממני ספונטנית, למראה צעירים רבים כל-כך, הגאים ביהדותם ורוצים בחיי יהדות. המסע, שמשלב אטרקציות רוחניות וגשמיות, מוליד בריתות מילה, חיזוק בשמירת שבת, הקפדה על כשרות, וכמובן הקמת בתים נאמנים בישראל על יסודי התורה והמצוות.


מלווה צעיר יהודי שקיבל עליו לעשות ברית מילה

הצלה. שליח הרבי בקאזאן, הרב יצחק גורליק, סיפר באחד המסעות על צעיר יהודי שהחל להתקרב ליהדות במסגרת פעילות 'יחד'. הוא עבר תהליך עמוק, בחר בשם היהודי ניסן, ונעשה תלמיד ישיבה. לימים נשא לאישה מקורבת צעירה, שגם גדלה בקהילה בקאזאן ואימצה את השם אור-לי. שני צעירים, שהיו עלולים להתבולל חלילה, והקימו בית יהודי לתפארת.

שבת. הרב גורליק הוסיף וסיפר כי ב'שבע ברכות' שערך להם סיפר החתן שהדבר שגרם לו לנסוע ללמוד בישיבה היה השבת הראשונה שראה בבית השלוחים. "כזה בית אני רוצה!", גמלה ההחלטה בליבו.

מעגל. כששמעתי את הסיפור מהרב גורליק, ביקשתי להוסיף פרט מרגש: בהשגחה פרטית, בדיוק בערב שבת, ביקשה רעייתו של ניסן שאעביר מסר לאחד התומכים הגדולים שלנו, ר' אלי הורן: "אני מבקשת שתספר לו שלפני שמונה שנים, כשהוא השתתף במסע לאוסטריה, אמרתי לו שאני מייחלת שיהיה לי בעל חסיד כמו הרב והשליח שלנו. ר' אלי איחל לי שמשאלתי תתגשם. ואכן, זכיתי להקים בית חסידי ולחבוק שני ילדים מתוקים, כן ירבו".

חופות. במסע לברזיל זכינו לחגוג חמש חופות, שנערכו במעמד משותף. אי-אפשר לתאר מה עובר לאלף צעירים יהודים בראש, כשהם רואים איזה פאר הדר ויופי יהודיים מושקעים בחופות קדושות וטהורות. במסע הקודם לאוסטריה ערכנו שש חופות!


שש חופות במהלך המסע לאוסטריה

פרסומת. הנה סיפורו של סטודנט יהודי מהעיר סמרה שברוסיה, בן לאם יהודייה. יום אחד שמעה אימו פרסומת ברדיו המקומי על פתיחת בית ספר יהודי, 'אור אבנר', בעיר ורשמה אליו את בנה. הילד למד בבית הספר עד כיתה ח, וכעבור שנים הצטרף לפעילות 'יחד'. כשהוצע לו שידוך עם צעירה יהודייה מסמרה, עניין אותה במערך השיעורים של 'יחד', וכל חייה השתנו. כך הוקם עוד בית יהודי.

ניצחון. בכל חופה יהודית גלום סיפור תחייתה של יהדות ברית-המועצות לשעבר, שכמעט נכחדה תחת מגפי המשטר הקומוניסטי. בזכות פועלם של אדמו"רי חב"ד ומסירת נפשם של השלוחים אנו זוכים לחזות בפלא הזה, שממשיך את שרשרת הזהב, מאברהם אבינו ועד אלינו.


 

   
תנאי שימוש ניהול מפה אודותינו כל הזכויות שמורות (תשס''ב 2002) צעירי אגודת חב''ד - המרכז (ע''ר)