מדורים נוספים
	שיחת השבוע - כל המדורים ברצף גיליון 2051
	מלחמה באויב איננה גזענות
	יש חדש
	שחיטת חוץ והמלכודת של היצר
	קדושים תהיו
	זקן כמקור השפע
	המענה לזעקת עם ישראל
	בלי הזולת אינך שלם
	השגחה גלויה, נגד כל הסיכויים
	רציתי לשאול
	לא תעמוד על דם רעך
	האור של אוֹרי מוסיף להאיר

אביו של הלוחם אורי גרינברג הי"ד, שנפל בקרב בלבנון, מספר על הנשמה הגבוהה, על ההתמסרות להגנת הארץ, על האחדות שפעל למענה ועל בקשתו לקראת בר-המצווה

תעודת זהות. ירון‑אברהם גרינברג, בן 60, תושב שכונת נווה גן בפתח-תקווה. אביו של הלוחם אוֹרי גרינברג הי"ד, שנפל בחודש ניסן האחרון בקרב מול מחבלי חיזבאללה בלבנון.

החייל אורי גרינברג הי"ד. ביקש תפילין אדמו"ר הזקן

אור. אוֹרי שלי נולד בי"ד בכסלו, סמוך לחנוכה, ולכן קראנו לו אורי. היה ילד מצטיין, מלא אור. כשהיה בכיתה ב התחלנו את דרכנו בתשובה, והוא עבר לבית ספר דתי. בהמשך למד בישיבה בגבעת שמואל, הצטיין בלימודים, ובהמשך בתיכון הדתי הדר בפתח-תקווה. הוא היה ילד עם לב זהב, תמיד אוהב לעזור, פעיל בתנועות נוער.

הקרבה. אחרי התיכון התגייס לפרויקט מנהיגות, ומשם לצוללות. אחרי חמישה חודשים אמר לי: "אבא, אני רוצה להיות לוחם בגולני". הוא רצה להילחם למען עם ישראל, להגן על עם ישראל. ידעתי שזה לא פשוט בעבורו מבחינה פיזית, אבל הוא התעקש. עבר מסלול קשה, התגבר על אתגרים, ובסוף נבחר למצטיין מסלול.

גשר. אורי תמיד חיפש ונמשך לחברות אמיתית, לקירוב לבבות. חבריו מספרים שהיה דבק חברתי; מגשר, מחזק, מרים את כולם. האחדות הייתה אצלו ערך עליון. אורי נלחם למען כל עם ישראל.

קרב. בח' בניסן האחרון אורי שלנו נפל בקרב בלבנון. הסיירת התקדמה בדרך לכיבוש הכפר דיר סריאן. בשתיים לפנות בוקר, בערפל כבד, זיהו רחפן של חזבאללה וירו בו. פתאום שמעו מהסבך קריאות של המחבלים. אורי רוקן עליהם שתי מחסניות, אבל כדור שנורה מהסבך פגע בו.

תפילין. לאורי הייתה נשמה גבוהה. הוא נולד בשבת, גדל בבית של תשובה. לקראת בר-המצווה שלו ביקש תפילין כתב אדמו"ר הזקן. ילד בגיל הזה מבקש דבר כזה? אשתי, שמוצאה מנווה דקלים שבגוש קטיף, מספרת שכשהיינו בניצן נחשף אורי לתפילין האלה, ומאז התעקש עליהן. אחרי שנפל, התחלתי להניח את התפילין שלו. אני מרגיש שאני מחובר אליו. מחובר לבורא. התפילה שלי חזקה יותר.

ירון עם השליח הרב מרטון. "כל המשפחה נסחפה בגל הרוחני"

אמונה. ארבעה דורות היינו מנותקים מתורה ומצוות, וברוך ה' שזכינו להתקרב. פעם אחת, כשהייתי במשבר, שכנים בעלי תשובה נתנו לי ספר 'אגרות קודש' של הרבי, והמליצו לי לכתוב לרבי. האיגרת שפתחתי ריגשה אותי מאוד. הרבי כותב שם על ישועה גדולה, וכך היה. מאז החיים שלי השתנו. אני משתדל ללמוד, להתחזק.

הרבי. ברגע שכתבתי לרבי, עירבתי אותו בחיים שלי וכל המשמעות שלנו כאן בעולם החלה להתמלא. התחלתי להשתתף בשיעורי תניא, ואני בקשר קרוב מאוד עם השליח בשכונה, הרב חיים מרטון. יש לי גם קשר מיוחד עם השליח הרב בן-ציון ברנדלר. שניהם אהובים ויקרים לליבי.

רוחניות. כל המשפחה נסחפה בגל הרוחני. אשתי התחילה ללמוד תניא. הבת שלי נועה התחזקה בחסידות. ביום כיפור האחרון התפללנו נעילה ברחוב, בבית הכנסת הפתוח של הרב מרטון. מאות אנשים באו, והייתה אווירה של קדושה ממש. אשתי אמרה לי: "באחדות כזאת בשמחת תורה כולם ישתחררו", וכך היה. חב"ד מאירה לנו את החיים, את השכונה, ואת כל עם ישראל. אתם צריכים לראות את הילדים הקטנים שמחים ומאושרים לפגוש את הרב חיים.

אהבת חינם. המסר שאורי השאיר אחריו הוא המסר שחי בו תמיד: אחדות. אורי נלחם למען כל עם ישראל, ונפל למענו. נפל לפני חג הפסח, לפני ספירת העומר – ימים שבהם צריכים להתחזק באחדות, ולפני חג השבועות – זמן שבו היינו כאיש אחד בלב אחד. במתן תורה היינו כעם אחד, ואורי חי את זה. כידוע, איננו מוקפים חובבי ציון, ולכן מחובתנו להיות מאוחדים ולנהוג באהבת חינם. זה מה שאורי רצה. זה מה שהוא היה.