שאלה: האם אדם חייב לסכן את עצמו כדי להציל את הזולת?
תשובה: אמרו חז"ל: כל המקיים נפש אחת מישראל כאילו קיים עולם מלא. וכל היכול להציל ונמנע מלהציל – הרי זה עובר על הציווי "לא תעמוד על דם רעך", והרי זה כאילו הרגו בידיים. ועל כן, הרואה את חברו טובע בים או כל צרה אחרת שבאה עליו ויכול להצילו הוא בעצמו, או יכול לשכור אחרים להצילו – חייב לעשות כל שביכולתו להצילו. ואף אם ספק אם יוכל להצילו – עליו להשתדל בהצלתו.
אם הוא עצמו ייכנס לסכנת חיים בעקבות זאת, או אפילו לספק סכנה – אל לו לסכן את עצמו, מכיוון שנאמר על המצוות "וחי בהם", ואדם אינו מצוּוֶה לבוא לידי ספק סכנה בקיום מצוות "לא תעמוד על דם רעך".
גם השומע אנשים הרוקמים מזימה לעשות רעה ליהודי שני או טומנים לו מלכודת – עליו ליידע אותו, ומובן שאם יכול להניאם מכך – עליו לעשות ככל שביכולתו שלא יאונה ליהודי כל רע. ואם התעלם ואף לא גילה זאת לאותו יהודי – הרי הוא עובר על האיסור.
גם אם האדם רואה מצב שאין בו סכנה מיידית, אך הוא עלול להתפתח למצב סכנה – עליו לעשות כל שביכולתו למנוע זאת. יש הסוברים שהרואה נהג שאינו זהיר בנסיעתו על הכביש, שהתרו בו והוא מוסיף לסכן אחרים, או הרואה אדם עם לקות ראייה או הסובל ממחלת הנפילה המנסה להוציא רישיון נהיגה ברמייה – מחובתו להודיע זאת לרשויות, כדי להציל אחרים מסכנה, מדין "לא תעמוד על דם רעך".
מקורות: סנהדרין לז,א. איסור והיתר הארוך נט,לח. רמב"ם הל' רוצח ושמירת נפש פ"א הי"ד. שו"ע אדה"ז או"ח סי' שכט ס"ח, ובחו"מ הל' נזקי גוף ונפש ס"ז. וראה עוד שם בסי' שטז סכ"ב. לקו"ש חכ"ח עמ' 153 הערה 19. שו"ת יחוה דעת ח"ד סי' ס. | 
זמנים נוספים
שקיעה: 19:48
זריחה: 5:46
