עם הרב ישעיהו גרליצקי
בית חב"ד באוניברסיטת תל-אביב
אומרים שכל אחד חייב גם ללמד אחרים, אבל אני רוצה לנצל כל רגע פנוי כדי ללמוד בעצמי ולהשלים ידע בתורה החסר לי.
ראשית חשוב לזכור שלימוד התורה לא נועד לצבירת ידע או לחידוד המוח. מטרת הלימוד להביא אור אלוקי לעולם, ובכלל זה הנחלת התורה לעוד יהודים. כך נפתחים פרקי אבות: "משה קיבל תורה מסיני", ומייד "מסרה ליהושע", וכך הלאה, עד להכרזת אנשי כנסת הגדולה – "והעמידו תלמידים הרבה". זו תכלית הכול!
מעניין שכבר במקורה הראשוני של מצוות לימוד התורה, הוקדם הלימוד לאחרים, "וְשִׁנַּנְתָּם לְבָנֶיךָ" ("לבניך – אלו התלמידים"), ל"וְדִבַּרְתָּ בָּם", הלימוד לעצמך.
מובן שאי-אפשר ללמד בלי ללמוד תחילה, וככל שנלמד יותר לעצמנו, נוכל להצליח להוסיף וללמד. כך אנו מתפללים: "תן בליבנו בינה, להבין ולהשכיל, לשמוע, ללמוד" לעצמנו, ורק אחר-כך "וללמד" לאחרים.
על האדם לברר היטב לעצמו, בכנות, מתי וכמה זמן עליו להקדיש ללימוד האישי, כדי שיוכל לקיים את התכלית – הנחלת התורה. זה תלוי בכל אדם לפי אישיותו, כישוריו וסדר יומו. יש כלל אצבע אחד, שאותו שמענו מהרבי: אין לדחות הזדמנות ללמד אחרים, בטענה ש"עדיין לא למדתי מספיק בעצמי". וכפי שהתפרסמה אמרת הרבי: "אם אתה יודע רק אות 'אלף', ויש יהודי שעדיין איננו יודע 'אלף', למד אותו 'אלף'! וכשתדע גם 'בית', תלמד אותו 'בית'".
מניסיוני כשליח אעיד, שהמחויבות ללמד אחרים, גם את הדברים הפשוטים ביותר, היא המוסיפה מחויבות והצלחה בלימוד התורה האישי, בכמות ובאיכות. וכבר הבטיחו חז"ל: "הלומד על-מנת ללמד, מספיקין בידו ללמוד וללמד". והבטיח רבנו הזקן, שעל-ידי המאמץ לקרב יהודי שני לתורה, "נעשים מוחו וליבו זכים אלף פעמים ככה", והאדם מצליח הרבה יותר גם בלימוד התורה לעצמו. |
זמנים נוספים
שקיעה: 19:48
זריחה: 5:45
